בית העם - Netzer Olami

Anuncio
‫המחלקה לפעילות בתפוצות‬‎
Department for Diaspora Activities
‫בית העם‬
‫שיג ושיח ציוני‬
‫מנהיגות מקרוב ומרחוק‬
‫הזכות להטלת ספק‬
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
‫יזום והפקת התוכנית‪ :‬המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות‪ ,‬תשע"ב‬
‫ליקוט ועריכה החומר‪ :‬שלמה פוקס‪ ,‬גוסטי יהושע ברוורמן‬
‫החוברת הופקה לצרכים חינוכיים פנימיים בלבד‬
‫“מן המקום שבו אנו צודקים‬
‫לא יצמחו לעולם‬
‫פרחים באביב‪”.‬‬
‫יהודה עמיחי‬
‫תוכנית "בית העם" פותחה ע"י המחלקה לפעילות בתפוצות‪ ,‬ההסתדרות הציונית העולמית במטרה לעודד שיג ושיח בנושא‬
‫הזהות הציונית והיחס למדינת ישראל‪.‬‬
‫בתוכנית זו נמצא מגוון טקסטים מסורתיים ומודרניים המתייחסים לקשת רחבה של נושאים‪.‬‬
‫באמצעות המפגש עם הטקסטים הללו אנו שואפים ליצור‪ ,‬בקרב יהדות העולם בכלל והדור הצעיר בפרט‪ ,‬דיון תוסס‬
‫במרכיבי הזהות הציונית‪.‬‬
‫לדון במאחד בין כל חלקי העם היהודי ללא תלות במקום מושבו אך גם במפריד והמבדיל בנינו‪.‬‬
‫נעמוד על משמעות העצמאות המדינית של העם היושב בציון ויחסי הגומלין המתקיימים בין היהודים החיים בישראל לבין‬
‫אלה החיים בתפוצות‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות לכל אחת ואחד ללא תלות בידע מוקדם להכיר‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לדון ולהרהר על משמעות הציונות במאה‬
‫ה‪ 21-‬ומידת הרלוונטיות שלה לחיינו‪.‬‬
‫תוכנית "בית העם" קיימת היום בעברית ובאנגלית ותתורגם לשפות נוספות בהתאם לדרישה‪.‬‬
‫המעוניינים בהפעלת התוכנית ובקבלת פרטים בנושא הכשרת מנחים ל"בית העם" מתבקשים לפנות למחלקה לפעילות‬
‫בתפוצות ‪[email protected]‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫מנהיגות מקרוב ומרחוק הזכות להטלת ספק‬
‫ֹלהים ח ֵֹר ָבה‪( :‬ב) וַ ּיֵ ָרא ַמלְ ַאְך ה’ ֵאלָ יו ְּבלַ ַּבת ֵאׁש‬
‫(א) ּומ ֶֹׁשה ָהיָ ה רֹעֶ ה ֶאת צֹאן יִ ְתרֹו ח ְֹתנֹו ּכ ֵֹהן ִמ ְדיָ ן וַ ּיִ נְ ַהג ֶאת ַהּצֹאן ַא ַחר ַה ִּמ ְד ָּבר וַ ּיָ בֹא ֶאל ַהר ָה ֱא ִ‬
‫ֹאמר מ ֶֹׁשה ָא ֻס ָרה ּנָ א וְ ֶא ְר ֶאה ֶאת ַה ַּמ ְר ֶאה ַהּגָ דֹל ַהּזֶ ה ַמּדּועַ ל ֹא ְיִב ַער ַה ְּסנֶ ה‪( :‬ד)‬
‫ִמּתֹוְך ַה ְּסנֶ ה וַ ּיַ ְרא וְ ִהּנֵ ה ַה ְּסנֶ ה ּבֹעֵ ר ָּב ֵאׁש וְ ַה ְּסנֶ ה ֵאינֶ ּנּו ֻאּכָ ל‪( :‬ג) וַ ּי ֶ‬
‫ֹאמר ַאל ִּת ְק ַרב ֲהֹלם ַׁשל נְ עָ לֶ יָך ֵמ ַעל ַרגְ לֶ יָך ּכִ י ַה ָּמקֹום‬
‫ֹאמר ִהּנֵ נִ י‪( :‬ה) וַ ּי ֶ‬
‫ֹאמר מ ֶֹׁשה מ ֶֹׁשה וַ ּי ֶ‬
‫ֹלהים ִמּתֹוְך ַה ְּסנֶ ה וַ ּי ֶ‬
‫וַ ּיַ ְרא ה’ ּכִ י ָסר לִ ְראֹות וַ ּיִ ְק ָרא ֵאלָ יו ֱא ִ‬
‫עֹומד עָ לָ יו ַא ְד ַמת ק ֶֹדׁש הּוא‪:‬‬
‫ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ֵ‬
‫וכן נאמר ליהושע רגע לפני כיבוש הארץ‬
‫יהושע פרק ה’‬
‫ֹאמר לֹו ֲהלָ נּו ַא ָּתה ִאם לְ צָ ֵרינּו‪( :‬יד)‬
‫הֹוׁשעַ ֵאלָ יו וַ ּי ֶ‬
‫לּופה ְּביָ דֹו וַ ּיֵ לֶ ְך יְ ֻ‬
‫הֹוׁשעַ ִּב ִיריחֹו וַ ּיִ ָּׂשא עֵ ינָ יו וַ ּיַ ְרא וְ ִהּנֵ ה ִאיׁש ע ֵֹמד לְ נֶ גְ ּדֹו וְ ַח ְרּבֹו ְׁש ָ‬
‫(יג) וַ יְ ִהי ִּב ְהיֹות יְ ֻ‬
‫ֹאמר ַׂשר צְ ָבא ה’ ֶאל‬
‫ֹאמר לֹו ָמה ֲאדֹנִ י ְמ ַד ֵּבר ֶאל עַ ְבּדֹו‪( :‬טו) וַ ּי ֶ‬
‫הֹוׁשעַ ֶאל ָּפנָ יו ַא ְרצָ ה וַ ּיִ ְׁש ָּתחּו וַ ּי ֶ‬
‫אתי וַ ּיִ ּפֹל יְ ֻ‬
‫ֹאמר ל ֹא ּכִ י ֲאנִ י ַׂשר צְ ָבא ה’ עַ ָּתה ָב ִ‬
‫וַ ּי ֶ‬
‫הֹוׁשעַ ּכֵ ן‪:‬‬
‫הֹוׁש ַע ַׁשל נַ עַ לְ ָך ֵמעַ ל ַרגְ לֶ ָך ּכִ י ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ע ֵֹמד עָ לָ יו ק ֶֹדׁש הּוא וַ ּיַ עַ ׂש יְ ֻ‬
‫יְ ֻ‬
‫“של נעליך‬
‫מעל רגלך”‬
‫מנהיגות‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫(‬
‫פסוק זה נאמר למשה רגע לפני גאולת מצרים‬
‫שמות פרק ג‬
‫“בכל מקום” ‪ -‬ר’ משה מקוברין‬
‫הקדוש ברוך הוא אומר לכל אדם ואדם כשם שאמר למשה‪“ :‬של נעלך מעל רגליך” ‪-‬‬
‫‘של את המנעול מעל הרגליך’‪ ,‬ותכיר כי המקום אשר אתה עומד עליו – אדמת קודש הוא‪ ,‬חייב‬
‫אתה לידע ולזכור‪ ,‬בכל מקום ובכל עת‪ ,‬את קדושתו יתברך‪.‬‬
‫מכאן שבבואך לגאול או להיגאל‪ ,‬לצאת למלחמה עליך להיזהר שמא חושב אתה בקיבעון צא‬
‫מזה‪ .‬של את המנעולים מן ההרגלים‬
‫א‪ .‬מספרים‪:‬‬
‫דוד בן גוריון וברל כצנלסון הלכו שניהם במדבר ולפתע נעמד בפניהם נמר‪ ,‬פתח ברל ותיאר את הסכנה‪ ,‬ידע את כלל נתוני‬
‫כוחו של הנמר‪ ...‬נענה בן גוריון ואמר‪ :‬ממשפחת החתולים! בוא ונמשיך בדרכינו!‬
‫*מדוע זכה ד‪ .‬בן גוריון בתפקידי מפתח ואילו איש הרוח ברל כצנלסון לא נבחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ומה בין נחום גולדמן נשיא הסתדרות הציונית העולמית לד‪ .‬בן גוריון?‬
‫מספרים שאמר נחום גולדמן ‪ -‬בן גוריון נמצא במדינה‪ ,‬בארץ‪ ,‬ורואה לנגד עיניו יהודים וערבים‪ ,‬מוסלמים נוצרים ויהודים‪,‬‬
‫חרדים וחילוניים‪...‬מתחים על גבי מתחים ואילו אני נחום גולדמן נמצא רוב ימי בטיסות‪ ,‬בין שמים וארץ‪ ,‬בגובה‬
‫‪ 10000‬רגל הכול נראה שטוח והבעיות נדמות כפתירות‪ ,‬אי לכך יכול אני להקיף במבטי את המכלול!!‬
‫‪1‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫ג‪ .‬כך מתארת הגמ’ בב’ תמורה את החלפת משה על ידי יהושע‬
‫תלמוד בבלי ‪ -‬תמורה דף טז’ עמוד א’‬
‫(‬
‫יהושע פרק א’‬
‫הֹוׁשעַ ִּבן נּון ְמ ָׁש ֵרת מ ֶֹׁשה לֵ אמֹר‪:‬‬
‫ֹאמר ה’ ֶאל יְ ֻ‬
‫(א) וַ יְ ִהי ַא ֲח ֵרי מֹות מ ֶֹׁשה עֶ ֶבד ה’ וַ ּי ֶ‬
‫(ב) מ ֶֹׁשה ַע ְב ִּדי ֵמת וְ עַ ָּתה קּום עֲ בֹר ֶאת ַהּיַ ְר ֵּדן ַהּזֶ ה ַא ָּתה וְ כָ ל ָהעָ ם ַהּזֶ ה ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ָאנֹכִ י נ ֵֹתן לָ ֶהם לִ ְבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‪:‬‬
‫ֹלׁשת יָ ִמים ַא ֶּתם ע ְֹב ִרים ֶאת‬
‫הֹוׁשעַ ֶאת ׁש ְֹט ֵרי ָהעָ ם לֵ אמֹר‪(:‬יא) עִ ְברּו ְּב ֶק ֶרב ַה ַּמ ֲחנֶ ה וְ צַ ּוּו ֶאת ָהעָ ם לֵ אמֹר ָהכִ ינּו לָ כֶ ם צֵ ָידה ּכִ י ְּבעֹוד ְׁש ֶ‬
‫‪(...‬י) וַ יְ צַ ו יְ ֻ‬
‫ֹלהיכֶ ם נ ֵֹתן לָ כֶ ם לְ ִר ְׁש ָּתּה‪ :‬ס‬
‫ַהּיַ ְר ֵּדן ַהּזֶ ה לָ בֹוא לָ ֶר ֶׁשת ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ה’ ֱא ֵ‬
‫המקום שבו אנו צודקים ‪ -‬יהודה עמיחי‬
‫מן המקום שבו אנו צודקים‬
‫לא יצמחו לעולם‬
‫פרחים באביב‪.‬‬
‫המקום שבו אנו צודקים‬
‫הוא רמוס וקשה‬
‫כמו חצר‪.‬‬
‫(‬
‫אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן‪ ,‬אמר לו ליהושע‪ :‬שאל ממני כל ספיקות שיש לך!‬
‫אמר לו‪ :‬רבי‪ ,‬כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי (שמות לג’) “ומשרתו יהושע בן נון נער לא‬
‫ימיש מתוך האהל”? מיד תשש כחו של יהושע‪ ,‬ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות‪ ,‬ונולדו לו שבע מאות ספיקות‪ ,‬ועמדו כל‬
‫ישראל להרגו‪ .‬אמר לו הקב”ה‪ :‬לומר לך אי אפשר‪ ,‬לך וטורדן במלחמה‪ ,‬שנאמר (יהושע א’) “ויהי אחרי מות משה עבד ה’‬
‫ויאמר ה’ וגו’‪”.‬‬
‫*האם משה עשה ככל יכולתו לחפוף‬
‫וללמד את יהושע מחליפו? מדוע‬
‫רק ביומו האחרון נשאל התלמיד –‬
‫שאל? האם יהושע פעל ולמד כפי‬
‫שהיה צריך?‬
‫מהו המחיר של דריכה במקום?‬
‫למה חשוב לנו להיות צודקים?‬
‫מה המחיר שמשלמים בלהיות‬
‫צודקים? מהם הרווחים? איזה סוג‬
‫דיאלוג צריך לפתח?‬
‫אבל ספקות ואהבות עושים‬
‫את העולם לתחוח‬
‫כמו חפרפרת‪ ,‬כמו חריש‪.‬‬
‫ולחישה תשמע במקום‬
‫שבו היה הבית‬
‫אשר נחרב‪.‬‬
‫לדרוך במקום= הידוק הקרקע‪ .‬התוצאה ‪ -‬הצמחים לא יגדלו!‬
‫כך גם המנהג בסוף תפילת העמידה ‪ -‬שמונה עשרה‪ ,‬בעת אמירת ‘עושה שלום במרומיו‪ ’...‬צועדים שלושה צעדים לאחור‬
‫ואח”כ חוזרים‪.‬‬
‫אחד ההסברים הסמליים ‪ -‬בבואנו לעשות שלום‪ ,‬יש לצאת מעמדתך וללכת לאחור‪ ,‬ברם לאחר זמן עליך לשוב למקומך‪.‬‬
‫בדרך משא ומתן יש לזוז מהמקום!‬
‫‪2‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫החומה ‪ -‬ינינה בז’סטובסקה‬
‫מהבוקר אני‬
‫מקימה חומה‬
‫המפרידה ביני‬
‫לבינך‪.‬‬
‫ואף על פי אני אוהבת‪.‬‬
‫אני מסירה מן החומה‬
‫אבן ועוד אבן‬
‫אבל הנה כבר באים לקראתי הבנאים‬
‫בנאי גורלות של זרים‪.‬‬
‫מתקנים פרצות‬
‫והחומה כה מתחזקת‬
‫עד כי כמעט שכחתי‪.‬‬
‫ובערב שוב אני נוכחת לדעת‬
‫כי למרות הכול‬
‫אני אותך אוהבת‪.‬‬
‫ולא חדלה להסיר‬
‫מהחומה שלי‬
‫את האבנים‬
‫כדי שלא יסתירו‬
‫אותך ממני‪.‬‬
‫ורק אתה יודע‬
‫להביט כך‬
‫כאילו החומה‬
‫כלל לא הייתה‪.‬‬
‫סמל החומה ‪-‬‬
‫מי רואה את התמונה הכללית?‬
‫העומד מעליה רואה את שני עברי המתרס‬
‫מתי יש לנו צורך לבנות חומה?‬
‫אילו חומות אנחנו בונים בתוכנו? ביחס לזהות שלנו?‬
‫אילו חומות אנחנו בונים בנינו לבין אלה החיים‬
‫בישראל לאלה החיים בתפוצות ולהפך?‬
‫מה משרתת חומה זו? מהו מחירה?‬
‫מתוך‪ :‬מחשבות על האושר‪ ,‬תרגמה מפולנית שושנה רצ’ינסקה‬
‫כרמל ירושלים ‪2003‬‬
‫‪3‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫(‬
‫(‬
‫יחזקאל פרק ל”ג‬
‫(ב) ֶּבן ָא ָדם ַּד ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י עַ ְּמָך וְ ָא ַמ ְר ָּת ֲאלֵ ֶיהם ֶא ֶרץ ּכִ י ָא ִביא עָ לֶ ָיה ָח ֶרב וְ לָ ְקחּו עַ ם ָה ָא ֶרץ ִאיׁש ֶא ָחד ִמ ְקצֵ ֶיהם וְ נָ ְתנּו אֹתֹו לָ ֶהם לְ צ ֶֹפה‪( :‬ג) וְ ָר ָאה ֶאת‬
‫ּׁשֹופר וְ ִהזְ ִהיר ֶאת ָהעָ ם‪:‬‬
‫ַה ֶח ֶרב ָּב ָאה עַ ל ָה ָא ֶרץ וְ ָת ַקע ַּב ָ‬
‫קטע מתוך ‘תיאטרון המריונטות’ ‪ -‬היינריך פון קלייסט‬
‫זהו תרגום חופשי (ג’ שריג) לתרגומו של אידריס פארי למאמר המקורי‪ ,‬שנכתב בשנת ‪ .1810‬אידריס פארי הוא מתרגם נודע‬
‫של יצירות קלאסיות בגרמנית‪ .‬תרגומו‪ ,‬המצטיין בפשטות ובבהירות‪ ,‬מופיע באתר הבא‪:‬‬
‫‪http://www.southerncrossreview.org/9/kleist.htm‬‬
‫באתר יש גם הערה ביוגרפית קצרה על קלייסט והערה פרשנית קצרה על המאמר‪ .‬התרגום לאנגלית לקוח מתוך הספר‬
‫הבא‪:‬‬
‫‪Parry, Idris. (1981). Hand to mouth and other essays. Carcanet Press.‬‬
‫“שאלתי על מנגנוני ההפעלה של הדמויות האלה‪ .‬רציתי לדעת איך אפשר להניע את הגפיים הנפרדות ואת קצותיהן לפי קצב‬
‫הריקוד ללא סבך של חוטים על אצבעות המפעיל‪ .‬תשובתו הייתה שאל לי לדמות שהמפעיל מציב ומזיז כל איבר בנפרד‬
‫בשלבים השונים של הריקוד‪ .‬לכל תנועה‪ ,‬כך אמר לי‪ ,‬יש מרכז כובד משלה; מספיק לשלוט בו מתוך הבובה פנימה‪ .‬באמצעות‬
‫הבובה פנימה‪ .‬הגפיים‪ ,‬שאינן אלא מטוטלות‪ ,‬נעות בעקבות מרכז הכובד שלהן באופן מכני מאליהן‪ ,‬בלי סיוע נוסף‪ .‬הוא הוסיף‬
‫שהתנועה הזאת פשוטה מאוד‪ .‬כשמרכז הכובד מוזז בקו ישר‪ ,‬הגפיים משרטטות עקומות‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬כשהן מנוענעות‬
‫לגמרי במקרה‪ ,‬הבובה נכנסת למעין תנועה קצבית‪ ,‬שדומה לריקוד‪”.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫הכל משתנה ‪ -‬ברטולד ברכט‬
‫ַהּכֹל ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה‪ְ .‬ל ַה ְת ִחיל ֵמ ָחדָ ׁש‬
‫אחרֹונָ ה‪.‬‬
‫יָ כֹול אדָ ם ִּבנְ ִׁש ָימתֹו ָה ְ‬
‫ֲא ָבל ַמה ֶּׁש ֵא ַרע‪ֵ ,‬א ַרע‪ .‬ו ְַה ַּמיִם‬
‫ּתּוכל‬
‫ֶׁש ָּמזַ גְ ָּת ְלתֹוְך ַהּיַ יִן‪ֹ ,‬לא ַ‬
‫ִל ְׁשּפְֹך א ָֹותם ַּב ֲחזָ ָרה‪.‬‬
‫ַמה ֶּׁש ֵא ַרע‪ֵ ,‬א ַרע‪ַ .‬ה ַּמיִם‬
‫ּתּוכל‬
‫ֶׁש ָּמזַ גְ ָּת ֶאל‪ּ-‬תֹוְך ַהּיַ יִן‪ֹ ,‬לא ַ‬
‫ִל ְׁשּפְֹך א ָֹותם ַּב ֲחזָ ָרה‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫ַהּכֹל ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה‪ְ .‬ל ַה ְת ִחיל ֵמ ָחדָ ׁש‬
‫אחרֹונָ ה‪.‬‬
‫יָ כֹול אדָ ם ִּבנְ ִׁש ָימתֹו ָה ְ‬
‫מתוך גלות המשוררים‪ ,‬שירי אמריקה ‪ ,1947 - 1941‬הקיבוץ המאוחד ‪1978‬‬
‫וכן שירו ‘השבח לספק’ (קטעים)‬
‫‪5‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
‫סימנים?! ‪ -‬דליה יאירי‬
‫ּולואי וסימני קריאה היו מתכופפים מעט‬
‫מרכינים ראשם אל עבר האדמה‬
‫מהססים משהו‪ ,‬מותרים על זקיפותם היהירה‬
‫מבקשים לרדת –‬
‫אם לא לסוף דבר‪ ,‬לפחות אל הדבר עצמו‪.‬‬
‫אולי ראוי לו לענין זה או אחר‪,‬‬
‫להכנס אל תוך סוגְ ַרים‪ ,‬או מרכאות‬
‫נקדות‪ ,‬מרמזות –‬
‫יתכן ויש להצמיד לו שלוש ֻ‬
‫“זה לא כל הספור”‪..‬‬
‫ּולוַאי וסימני קריאה היו מתעקלים‪ ,‬ונעשים‬
‫גיּבנים‬
‫לסימני שאלה ְ‬
‫כורעים תחת נטל תהיות רוחשות‬
‫מטרידות‪ ,‬מחפשות‪ ,‬מנקרות‬
‫מטלטלות את אברי ההדחקה עד יהיה‬
‫תוכם נדון לזכירה‪.‬‬
‫ואם לא – לפחות להטלת ספק‬
‫במה שביקשו למחוק‪ .‬או להסתיר‬
‫בשורות שסופן סימן קריאה‪.‬‬
‫מאי ‪2006‬‬
‫*עד כמה יש לנסות לקרוא כל סימן בדרך שונה ‪-‬‬
‫לעגל‪ ,‬לעקל את סימן הקריאה העומד זקוף!‬
‫*מתי במנהיגות שלנו אנחנו צריכים להציב סימני‬
‫קריאה ומתי נרצה להציב סימני שאלה?‬
‫מהו המחיר של כל אחד מהסימנים הללו?‬
‫האם מותר להעמיד סימני שאלה לגבי התנהלות‬
‫ישראל כשאתה חי מחוץ לגבולותיה?‬
‫מה צריכים להיות סימני הקריאה כשמדובר על‬
‫ביקורת בישראל‪/‬מדיניותה?‬
‫מהו תפקיד המנהיג‪/‬ה בהצבתם?‬
‫‪6‬‬
‫‪PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor‬‬
Todo cambia, Bertholt Brecht
Todo cambia. Un hombre puede volver a empezar
en su último aliento.
Pero lo que ha sido, fue. Y el agua
que ya has vertido en el vino no podrás
volver a derramarla.
Lo que ha sido, fue. Y el agua
que ya has vertido en el vino, no podrás
volver a derramarla, pero
todo cambia. Un hombre puede
volver a empezar en su último aliento.
De: La diáspora de los poetas, poemas en América
1941-1947. Fragmento del poema “Elogio de la duda”
¡¿Signos?! , Dalia Yairi ?!
Si los signos de exclamación se agacharan un poco
inclinando la cabeza hacia la tierra,
un poco vacilantes, renunciando a su esbeltez altiva,
buscando bajar
si no hasta el fondo de la cuestión, al menos hasta la cuestión
en sí,
entrar en los paréntesis o las comillas;
tal vez haya que adosarles puntos suspensivos que insinúen
“ésta no es toda la historia”...
Si los signos de exclamación se curvaran y se convirtieran
en signos de interrogación gibosos,
doblegados bajo el peso de las dudas susurrantes,
preocupantes, en búsqueda, punzantes,
que estremecen los órganos de la negación hasta que
su contenido esté condenado al recuerdo. Y si no, al menos a
la duda
ante lo que querían borrar. U ocultar
en las líneas que terminan en un signo de exclamación.
* ¿Hasta qué punto debemos tratar de leer
cada signo de manera diferente: redondear,
curvar el signo de exclamación que se
yergue enhiesto?
* En nuestro liderazgo, ¿cuándo necesitamos
poner signos de exclamación y cuándo
querremos agregar signos de interrogación?
¿Cuál es el precio de cada uno de estos
signos?
¿Podemos agregar signos de interrogación
con respecto a la forma de conducirse de
Israel si vivimos fuera de sus fronteras?
¿Cuáles deben ser los signos de exclamación
al criticar a Israel o a su política?
¿Cuál es la función del líder al imponerlos?
Mayo de 2006
6
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
(
The same saying appears just before Joshua conquers the Land of Israel
(
Ezequiel 33
(2) Hijo de hombre, habla a los hijos de tu pueblo y diles: Cuando yo traiga espada sobre la tierra, el pueblo de la
tierra tomará un hombre de su territorio y lo pondrá por atalaya, (3) y al ver venir la espada sobre la tierra, él tocará
trompeta y avisará al pueblo…
Fragmento del Teatro de marionetas de Heinrich von Kleist
La presente es una traducción libre de la traducción de Idris Parry al inglés del artículo original, escrito en 1810 en
alemán. Idris Parry es un afamado traductor de obras clásicas en alemán. Su traducción, clara y pulida, se encuentra
en: http://www.southerncrossreview.org/9/kleist.htm
En dicho sitio se puede leer también una breve nota biográfica sobre von Kleist y una interpretación sucinta sobre el
atículo. La traducción al inglés se encuentra en: Parry, Idris, Hand to mouth and other essays, Carcanet Press 1981.
“Pregunté por los mecanismos de operación de estas figuras. Quería saber cómo se pueden mover las extremidades
por separado y al ritmo del baile sin enredar los hilos entre los dedos del titiritero. Su respuesta fue que no debo
imaginar que el titiritero coloca y mueve cada miembro por separado en las diferentes etapas del baile. Me dijo que
cada movimiento tiene su propio centro de gravedad; basta con controlarlo desde el interior de la marioneta. Las
extremidades, que no son sino péndulos, se mueven mecánicamente en pos de su centro de gravedad, sin otra
ayuda. Agregó que ese movimiento es muy sencillo; cuando el centro de gravedad se desplaza en línea recta, las
extremidades trazan curvas. Con frecuencia, cuando se las sacude al azar, la marioneta entre en un movimiento
rítmico que se parece a un baile”.
5
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
La muralla, Janina Brzostowska
Desde la mañana
levanto una muralla
que me separa
de ti.
A pesar de eso amo.
Retiro de la muralla
una piedra tras otra,
pero ya vienen hacia mí los albañiles
que construyen destinos ajenos.
Tapan brechas
y la muralla se fortalece tanto
que casi he olvidado.
A la noche vuelvo a comprobar
que a pesar de todo
te amo.
Y no dejo de retirar
de mi muralla
las piedras
para que no te oculten
de mí.
El símbolo de la muralla:
¿Quién ve el cuadro general?
Quien está sobre ella ve a ambos lados.
¿Cuándo necesitamos construir una muralla?
¿Qué murallas construimos dentro de nosotros?
¿Con respecto a nuestra identidad?
¿Qué murallas construyen quienes viven en
Israel entre ellos y quienes viven en la diáspora, y
viceversa?
¿Al servicio de quién está esta muralla? ¿Qué
precio tiene?
Sólo tú sabes
mirarme así,
como si la muralla
no estuviera.
De: Reflexiones sobre la felicidad, traducción al inglés 1974, al hebreo 2003.
4
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
El lugar en el que tenemos razón, Yehuda Amichai
Del lugar en el que tenemos razón
nunca brotarán
flores en primavera.
El lugar en el que tenemos razón
está apisonado y duro
como un patio.
Pero las dudas y los amores
excavan y socavan el mundo
como un topo, como un arado.
Y un susurro se oirá en el lugar
en el que estaba la casa
que fue destruida.
¿Qué precio pagamos por permanecer
siempre en el mismo lugar? ¿Por qué
nos es importante tener razón? ¿Qué
precio pagamos por tener razón?
¿Qué ganamos? ¿Qué clase de diálogo
debemos generar?
Permanecer en el mismo lugar = apisonar la tierra. Resultado: ¡las plantas no brotarán!
La costumbre al final de la plegaria de Amidá (Shmone Esre) es la siguiente: Al decir ´El que hace la paz en sus
alturas`… retrocedemos tres pasos y después volvemos al lugar inicial.
Una de las explicaciones simbólicas es que para hacer la paz debemos salir de nuestra posición y retroceder, pero
después de un tiempo debemos volver a nuestro lugar.
¡Durante las tratativas debemos desplazarnos de nuestro lugar!
3
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
B. ¿Qué relación había entre Nahum Goldman, titular de la Organización Sionista Mundial, y David Ben
Gurion?
Se dice que Nahum Goldman afirmó: Ben Gurion se encuentra en el Estado, en el país, y ve ante sí a judíos y
árabes, musulmanes, cristianos y judíos, ultraortodoxos y seculares… una tensión tras otra; mientras que yo,
Nahum Goldman, me encuentro la mayor parte del tiempo en aviones, volando entre el cielo y la tierra. A diez mil
pies de altura, todo parece plano y los problemas parecen tener solución. ¡Por eso puedo abarcarlo todo con la
mirada!
C. Así describe el Talmud de Babilonia, Temura 16 a, el reemplazo de Moisés por Josué
Talmud de Babilonia, Temura 16 a
Rabi Yehuda dijo en nombre de Rav: Cuando nuestro maestro Moisés se dirigía al Jardín del Edén, dijo a Josué:
¡Pregúntame todas las dudas que tengas! Éste le contestó: Rabi, ¿acaso te he abandonado una sola hora para
ir a otro lugar? ¿No es eso lo que has escrito (Éxodo 33:11): “Su joven asistente Josué, hijo de Nun, no se apartaba de la tienda”? De inmediato, Josué se debilitó tanto que olvidó trescientos dictámenes rabínicos, le surgieron
setecientas dudas y todo Israel estaba dispuesto a matarlo. El Santo, Bendito Sea, le dijo: Es imposible enseñar, ve
y distráelos con combates, tal como dice (Josué 1:1): “Sucedió después de la muerte de Moisés, siervo de Dios,
que Dios habló”…
(
Josué, Cap. 1
Sucedió después de la muerte de Moisés, siervo de Dios, que Dios habló a Josué, hijo de Nun, y asistente de Moisés:
(2) Mi siervo Moisés ha muerto; ahora pues, levántate, cruza este Jordán, tú y todo este pueblo, a la tierra que yo
les doy a los hijos de Israel.
… (10) Entonces Josué dio órdenes a los oficiales del pueblo, diciendo: (11) Pasad por medio del campamento y
ordenad al pueblo: “Preparad provisiones para vosotros, porque dentro de tres días cruzaréis el Jordán para entrar
a poseer la tierra que vuestro Dios os da en posesión”.
¿Moisés hizo todo lo que podía
para enseñar a su sucesor
Josué? ¿Por qué sólo el último
día planteó una pregunta a
su discípulo? ¿Josué actuó y
aprendió tal como debía?
(
2
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
UN LIDERAZGO CERCANO Y DISTANTE: EL DERECHO A LA DUDA
(
Los siguientes versículos fueron dichos a Moisés un instante antes de la liberación de
Egipto:
(
Éxodo, Cap. 3
(1) Moisés apacentaba el rebaño de Jetro su suegro, sacerdote de Madián; condujo el rebaño hacia el lado occidental
del desierto y llegó a Horeb, el monte de Dios. (2) Y el ángel de Dios se le apareció en una llama de fuego, en medio
de una zarza. Al fijarse Moisés, vio que la zarza ardía en fuego, pero no se consumía. (3) Entonces Moisés dijo:
“Me acercaré ahora para ver esta gran visión, por qué la zarza no se quema”. (4) Cuando Dios vio que Moisés se
acercaba para mirar, lo llamó de en medio de la zarza, y dijo: “¡Moisés, Moisés!” Y él respondió: “Aquí estoy.” (5)
Entonces Dios le dijo: “No te acerques aquí. Quítate las sandalias de los pies, porque el lugar donde estás parado
es tierra santa”.
(
Y así se dijo a Josué un instante antes de la conquista de la tierra
(
Josué, Cap. 5
(13) Cuando Josué estaba ya cerca de Jericó, levantó los ojos y vio que un hombre estaba frente a él con una espada desenvainada en la mano, y Josué fue hacia él y le dijo: “¿Es usted de los nuestros o de nuestros enemigos?” (14)
“No”, respondió; “más bien yo vengo ahora como capitán del ejército de Dios”. Josué se postró en tierra, le hizo una
reverencia, y dijo: “¿Qué tiene que decirle mi señor a su siervo?” (15) Entonces el capitán del ejército de Dios dijo a
Josué: “Quítate las sandalias de los pies, porque el lugar donde estás es santo”. Y así lo hizo Josué.
“En todas partes”, Rabi Moshe de Kobryń
El Santo, Bendito Sea, dice a todos los hombres, tal como dijera a Moisés: “Quítate las
sandalias de los pies”. ´Quítate lo que ciñe tus pies`, y reconoce que el lugar que pisas
es tierra santa; debes saber y recordar, en todo momento y en todo lugar, la santidad
del Bendito.
De ello se desprende que cuando quieras redimir o ser redimido, o marchar a la guerra,
debes tener cuidado de los pensamientos fijos; sal de ellos Quítate lo que ciñe tus pies.
“Quítate las
sandalias de los
pies.”
LIDERAZGO
A. Se dice:
David Ben Gurion y Berl Katznelson caminaban por el desierto, cuando de pronto se les apareció un tigre. Berl
empezó a describir el peligro, conociendo todos los detalles sobre la fuerza del tigre… Ben Gurion le respondió:
¡Es de la familia de los felinos! ¡Sigamos avanzando!
Por qué David Ben Gurion alcanzó puestos clave, mientras que el intelectual Berl Katznelson no
resultó elegido?
1
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
Promoción y producción del programa: Departamento de Actividades para la Diáspora, 5772
Recopilación y edición del material: Shlomo Fox, Gusti Yehoshua Braverman
Publicación producida sólo con fines educativos internos
“Del lugar en el que
tenemos razón nunca
brotarán flores en
primavera.”
Yehuda Amichai
El programa “Beit Haam” ha sido desarrollado por el Departamento de Actividades para la Diáspora de la
Organización Sionista Mundial, a fin de estimular el diálogo sobre la identidad sionista y la relación con el
Estado de Israel.
En este programa encontraremos diversos textos tradicionales y modernos que se remiten a un amplio
espectro de temas.
A través del encuentro con dichos textos aspiramos a generar, en el judaísmo mundial en general y en
la joven generación en particular, un debate vivaz sobre los componentes de la identidad sionista, y a
analizar los elementos que aglutinan a todas las partes del pueblo judío, independientemente de sus
lugares de residencia, pero también lo que nos separa y nos divide.
Nos detendremos en el significado de la independencia política del pueblo que vive en Sión y en las
relaciones recíprocas entre los judíos que viven en Israel y los que viven en la diáspora.
Ésta es una oportunidad para todas y todos, independientemente de sus conocimientos previos, para
conocer, aprender, pensar, analizar y reflexionar sobre el significado del sionismo en el siglo XXI y su grado
de relevancia en nuestras vidas.
El programa “Beit Haam” existe actualmente en hebreo e inglés, y será traducido a otros idiomas de
acuerdo con los pedidos que nos lleguen.
Quienes estén interesados en implementarlo y en recibir datos sobre la capacitación para de moderadores
de “Beit Haam” pueden dirigirse al Departamento de Actividades para la Diáspora, [email protected].
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
‫המחלקה לפעילות בתפוצות‬‎
ORGANIZACIÓN SIONISTA MUNDIAL
DEPARTAMENTO DE ACTIVIDADES PARA LA DIÁSPORA
Beit Ha’am
DIÁLOGO SIONISTA
‫בית העם‬
‫שיג ושיח ציוני‬
UN LIDERAZGO
CERCANO Y DISTANTE
EL DERECHO A LA DUDA
PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor
Descargar