בית העם - ההסתדרות הציונית העולמית
Anuncio
ההסתדרות הציונית העולמית World Zionist Organization המחלקה לפעילות בתפוצות Department for Diaspora Activities בית העם שיג ושיח ציוני טעימות בית העם יזום והפקת התוכנית :המחלקה לפעילות בתפוצות ,שבט ,תשע”ד עריכה ראשית :גוסטי יהושע ברוורמן ,ראשת המחלקה לפעילות בתפוצות החוברת הופקה לצרכים חינוכיים פנימיים בלבד אנו שמחים להציג בפניכם את חוברת ה”טעימות” של תוכנית בית העם. תוכנית "בית העם" פותחה ע”י המחלקה לפעילות בתפוצות ,ההסתדרות הציונית העולמית ,במטרה לעודד שיג ושיח בנושאים של משמעות הציונות במאה ה .21 -האם הושלם החזון הציוני? מה תפקידה של מדינת ישראל עבור החיים מחוצה לה ואיזה חזון יש לכולנו עבורה? באמצעות מגוון התכנים הכוללים טקסטים מסורתיים ומודרניים ,סרטונים ,יצירות אומנות ,משחקים ועוד ,אנו שואפים ליצור דיון תוסס ,ביקורתי ועדכני במרכיבי הזהות הציונית במאה ה – .21 התוכנית מזמינה את משתתפיה לדון בשאלות זהות אישית ,דתית ורעיונית ,במשמעות העצמאות המדינית של העם היושב בציון ויחסי הגומלין המתקיימים בין היהודים החיים בישראל לבין אלה החיים בתפוצות. זוהי הזדמנות לכל אחת ואחד ,ללא תלות בידע מוקדם ,להכיר ,ללמוד ,לחשוב ,לדון ולהרהר על משמעות הציונות עבורה/ו. “בית העם” מכיל מערך של 12חוברות פעילות בנושאים שונים .בחוברת “טעימות” שקיבצנו לנוחותכם ,תוכלו לטעום טעימה קטנה מכל אחד מהנושאים ,כך תוכלו להתרשם ולבחור מבין המגוון הקיים את חוברת התוכן המתאימה לצרכים /קהל /מועד/ מטרה שעומדים בפניכם. תוכנית “בית העם” קיימת בעברית ,באנגלית ,בספרדית ובפורטוגזית ותתורגם לשפות נוספות בהתאם לדרישה .התוכנית מתאימה לגילאים שונים ,לצרכים מקומיים ולסוגיות קהילתיות שונות .בנוסף מפיקה המחלקה חומרים חינוכיים לחגים ולמועדים השונים .צוות המחלקה עומד לרשותכם בתכנון קורסים מתמשכים ,סמינרים ,הנחיה מקצועית והכשרת מנחים מקומיים להנחיית בית העם .נשמח לקבל הערות ורעיונות שיסייעו לנו להמשיך ולפתח אמצעים להעמקת השיח הציוני. אנו מאחלים לכם חוויה פוריה ומשמעותית, גוסטי יהושע ברוורמן ,ראשת המחלקה לפעילות בתפוצות. המעוניינים בהפעלת התוכנית ובקבלת פרטים בנושא מתבקשים לפנות למחלקה לפעילות בתפוצות: [email protected] תוכן העניינים • מנהיגות מקרוב ומרחוק – הזכות להטלת ספק • המאחד והמפריד – זהות של עם • צה"ל -צבא העם • "החפץ הזה הוא אני" ,בין היחיד לקבוצה – סוגיות זהות עם חנוך פיבן • יצחק רבין ז"ל -האיש שהיה שם • לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות -הגותו ומנהיגותו של מנחם בגין • אוהל העם – מחאה חברתית בישראל – תיקון עולם -חינוך • אוהל העם – מחאה חברתית בישראל – תיקון עולם -דיור • אוהל העם – מחאה חברתית בישראל – תיקון עולם – בריאות • הגדת ט"ו בשבט • חנוכה "נס גדול היה ,"?...מהו הסיפור האמיתי של החג?! • מונופוליטי – פוליטיקה בישראל -משחק מתוך חוברת מנהיגות מקרוב ומרחוק הזכות להטלת ספק סוגיות במנהיגות המאה ה – 21מאופיינת בריבוי זהויות .זהות מקצועית ,אישית ,חברתית ,דתית ,לאומית ועוד .חוברת מנהיגות מקרוב ומרחוק מבקשת לאתגר את משתתפיה בשאלות אלו ובמשמעות היות מנהיג בקהילתך ומידת ההשפעה של יהודי/ה החי/ה בתפוצות על מדינת ישראל. מחיצות ,גדרות ,של מי האחריות לבניית חומות או להורדתן? מה הם גבולות הביקורת? למי יש זכות להטיל ביקורת? מה המחיר של להיות צודק? מה משמעות המושג “צדק מוחלט” ותפקידו בדיון הציבורי על ישראל ,מדיניות ישראל ויחסי ישראל– תפוצות? 1 דוגמה לפעילות המקום שבו אנו צודקים -יהודה עמיחי מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב. המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה כמו חצר. אבל ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח כמו חפרפרת ,כמו חריש. ולחישה תשמע במקום שבו היה הבית אשר נחרב. .1מה המחיר של דריכה במקום? .2למה חשוב לנו להיות צודקים? .3מה המחיר שמשלמים בלהיות צודקים? מהם הרווחים? .4איזה סוג דיאלוג צריך לפתח? .5מה אנחנו מפסידים/מרווחים כקהילה או כאינדבידואל כשיש לנו צדק אבסולוטי לגבי מדיניות ישראל? .6האם אנחנו חזקים יותר כשאנחנו מאוחדים או כשאנחנו מגוונים לגבי נושא הקשור לישראל? .7שתפו דילמה אישית שחוויתם לגבי מדיניות ישראל – האם אתם “מתיישרים” עם הקהילה שלכם? 2 מתוך חוברת המאחד והמפריד זהות של עם זהות של עם בחומרים שלפניכם מונחת התמודדות בשאלת המאחד והמפריד בעם היהודי .המטרה שלנו היא למצוא את הדרך לאחד ולחבר לצד שמירה על הייחודיות של כל קבוצה וקבוצה ,ומצד שני לאתר ולהתגבר על אותם הגורמים לפירוד ,להפרדות ולמחיצות בעם היהודי. 3 דוגמה לפעילות רקמה אנושית אחת -חוה אלברשטיין מילים ולחן :מוטי המר כשאמות ,משהו ממני ,משהו ממני ימות בך ,ימות בך. כשתמות ,משהו ממך בי ,משהו ממך בי ימות איתך ,ימות איתך. בשיר הפותח “רקמה אנושית אחת” ניתן להתמודד עם המשמעות של המילים ‘כי כולנו, כן כולנו רקמה אנושית אחת’ ולשאול האמנם?! כי כולנו ,כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו - ומשהו ,נשאר איתו ‘ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו’ האם כך אנו מרגישים?! אם נדע ,איך להרגיע ,איך להרגיע את האיבה ,אם רק נדע. אם נדע ,אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט) על אף עלבוננו ,לומר סליחה. אם נדע להתחיל מהתחלה. כי כולנו... 4 מתוך חוברת צה”ל צבא העם סיוע הומניטארי בעולם חוברת עבודה בקבוצות 5 משלחות סיוע חירום לאסונות בעולם צה“ל הנו הארגון הצבאי של מדינת ישראל השומר על בטחונה ,נלחם את מלחמותיה ומגן על תושביה .ב 1948-עם קום המדינה הוכרז על הקמת צבא ההגנה לישראל. אנו מעוניינים לנתץ או לפחות לאתגר אמונות שגויות אצל אלה שעבורם צה“ל נתפש לעתים קרובות רק כצבא כיבוש; רחוק מדימוי של צבא הגנה לישראל ובוודאי שאיבד ממשמעות “צבא העם” .זאת באמצעות חשיפת הפעילות ההומניטרית הרחבה שצה“ל נקרא אליה בחלקים שונים של העולם לצד מעורבותו בחינוך ובבניית הארץ. דוגמה לפעילות פעילות המבטאת את ערכי היסוד עליהם נבנה החזון הציוני הקרנת סרט על משלחות צה”ל לסיוע חירום קטע עיתונות על המשלחת ליוון – מתי הכול התחיל לפני למעלה מ 50-שנה ,באוגוסט ,1953פקד רעש אדמה כבד את קבוצת האיים היווניים .במוקד הרעש נחרבו כפרים שלמים ורבים מהתושבים נהרגו או נפצעו וחלקם נשארו ללא קורת גג וללא מזון או מים .שייטת של 4אוניות חיל הים הישראלי ששייטה באותו זמן בים האגאי חשה למקום ובמשך שלוש היממות הקריטיות הראשונות פעלה ככוח חילוץ ועזרה עיקרי. אנשיה הצילו מאות אנשים ממוות ,החישו עזרה רפואית לכ 1600-איש והעבירו לבתי החולים ביבשת כ 400-מהפצועים קשה. העזרה הראשונה נתנה ע“י חיל הים הישראלי שזכה לגילויי הערצה ותודה מהעם היווני .כותרות העיתונים באתונה הריעו“ :מלחי הישועה הישראלים” ו”צי האהבה והתקווה” .המבצע הכה הדים גם בעולם כולו. 6 .1מה למדתם על פעילות צה”ל במסגרת סיוע הומניטרי לעולם? .2מה אתם מרגישים כלפי פעילות זו? .3מה המשמעות להעניק סיוע באזור מוכה אסון למספר קטן של פצועים? .4מה הביטוי לפעילות כזו בעולם שלכם? .5איך זה משפיע על הקהילה בה אתם חיים? .6מחשבות ורעיונות לעתיד – איך אפשר למנף את מה שלמדתם היום? מתוך חוברת “החפץ הזה הוא אני” בין היחיד לקבוצה סוגיות זהות עם חנוך פיבן סוגיות זהות מטרת הערכה היא ליצור דיון בנושאי זהות יהודית וציונות על ידי שימוש ביצירות של האומן חנוך פיבן ובפעילות יצירה אישית וקבוצתית .בדיוק כשם שאמן יוצר קולאז’ על ידי מציאת חפצים וחומרים הבאים ממקורות שונים ,הרכבתם יחד לכדי שפה אחידה והענקה של משמעות חדשה וייחודית לסה”כ; כך גם אנו מרכיבים את חיינו .בערכה הבאה נבחן נושאים שונים ומגוונים באמצעות כמה מרכיבים – האומנות של חנוך פיבן ,תרגיל יצירתי אשר בו ננסה להרכיב דימוי חזותי אשר מספר את סיפור הזהות שלנו ונעשה על ידי שימוש במשמעויות השונות שנצמיד לחפצים ,ודרך סיפורו של חנוך עצמו .כל חלק מהערכה יכול לעמוד בפני עצמו וכן להשתלב לכדי פעילות מורכבת ומעשירה. חנוך פיבן ,יליד אורוגוואי ,עלה לארץ ב – 1975וגדל ברמת גן ובכפר סבא .לאחר לימודיו בבית הספר לאמנות בניו יורק ,החל לפתח את סגנון הדיוקנאות הייחודי לו ,המשתמש בחפצים יום יומיים לאפיון דמויות של ידוענים. 7 דוגמה לפעילות בנימין זאב הרצל “ברגע של אמת ,מגלה הרצל ‘סוד’ לנורדאו :האף שלו עצמו – יש לו תכונה מוזרה :מצד אחד ישר הוא לגמרי ,אך מן הצד השני – הוא עקום מעט ,בעבר לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי ,היה נוהג להפנות למצלמה את צדו הישר של האף אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצדו העקום”. הילד הזה הוא אני – יהודה אטלס אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר מקומות אחרים וגם פה מהעיר הייתי רוצה שידעו כולם שיש ילד אחד בעולם והילד הזה ,הילד הזה הילד הזה הוא אני והילד הזה ,הילד הזה הילד הזה הוא אני “והנה הגענו ליפו .שוב עוני ,אומללות וחום ,בצבעים עליזים .תוהו ובוהו ברחובות ,בבית המלון ,אין להשיג כרכרה .כבר ישבתי על סוס כדי לרכוב לראשון לציון ,אך ירדתי ממנו, כשד”ר יפה השיג אמצעי תחבורה”. יומני הרצל ,יפו26.10.1898 , .1על פי פיבן ,החפצים מסמלים את הניגוד בין החזון האוטופי של הרצל על ישראל לבין המציאות .אם הייתם צריכים לבחור מחדש, אילו חפצים נראה לכם מבטאים את הניגוד הזה? האם אתם חושבים שבכלל יש צורך להדגשת הניגוד? האם לדעתכם יש בכלל ניגוד בין שני הדברים? .2חנוך פיבן מדגיש את הניגוד בין התפיסה של ישראל אל מול המציאות שבה .האם חוויתם חוויה דומה בנוגע לישראל? על אילו הבדלים אתם יכולים להצביע בין מה שסיפרו לכם על ישראל מול מה שפגשתם כשהגעתם לישראל? האם ההבדלים הפתיעו אתכם? האם ההבדלים חיזקו או החלישו את הרגשת הקרבה שלכם לישראל? .3מבחינה חינוכית לפעמים בוחרים להציג את ישראל בצורה אופטימית – מה דעתכם על כך? האם זה מחזק או מחליש את הקשר ביניכם לישראל? 8 מתוך חוברת יצחק רבין ז”ל האיש שהיה שם יצחק רבין היה ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל .רבין נרצח במהלך העצרת “כן לשלום ,לא לאלימות” בתל אביב ב .1995 - מטרות החוברת .1המשתתף יכיר את חייו ופועלו של יצחק רבין. .2המשתתף ילמד על חייו של רבין דרך בחירותיו להתייצב במקומות בהם הוא יכול לקחת אחריות ולתרום לחברה ולמדינה. .3המשתתף יראה בבחירה זו של רבין מופת למנהיגות ויבחר לאמץ מודל מנהיגות זה לחייו ולקהילה שלו. .4המשתתף ייחשף לחזונו של יצחק רבין לחברה הישראלית דרך קטעים מנאומיו לאורך השנים – חברה צודקת ,צבא ערכי ומוסרי ,מנהיגות בשירות העם ,חתירה לשלום ולקיחת אחריות. .5המשתתף יבין כי על מנת להיות מנהיג עליו לעצב חזון ברור לקהילתו ולחברה הישראלית. .6המשתתף ייחשף לדילמות מהחיים בישראל ויקשר אותן לחייו שלו בקהילה שלו. 9 דוגמה לפעילות קטע מספר אוטוביוגרפי שכותב רבין בשנת “ ,1974בית אבי”: “אני חושב שמה שקיבלתי בבית מעל הכל היא הנכונות לעשות מה שצריך ,ללא הרבה שאלות .ללא חיפוש התכלית האישית, אלא מתוך הזדהות אישית עם העניין .זה נשמע כאילו בומבאסטי ,אבל אני חושב שזו האמת שחייתי איתה ,שראיתי אותה לפניי ,שהיה לה ביטוי בחיי היום יום בבית ,והוא אחד הדברים העיקריים שעשו אותי מה שאני .הדבר השני שלמדתי בבית הוא, דומני ,שדברים גדולים לא נעשים על ידי אדם אחד ,אינם פרי הברקה של אדם אחד; הם חייבים להיות פועל יוצא של עבודת אנשים רבים ,של מאמץ משותף ,של הצורך להביא קבוצה גדולה ,לגישה אחידה ,למכנה משותף ,לנכונות משותפת .דבר זה ,אני חושב ,קבע גם את דרך עבודתי .והדבר השלישי הוא ,לראות פחות את התכלית האישית .ברור שאיש איננו נקי לגמרי משיקולים אישיים ,אבל אפשר תמיד להשתדל לשעבד את השיקול האישי יותר לעניין הכללי ,לא להתבלבל ולא לשכוח שיש עניין שהוא יותר גדול ממך( ”.בית אבי ,עמ’ )57 דברים אלו מתמצתים ,למעשה ,את סיפור חייו של רבין ואת ערכיו .לאורך כל חייו הוא ביקש לשזור את חייו האישיים בעניין “גדול יותר” והפגין נכונות לפעול למענו ,לא מתוך תחושת הקרבה אלא מתוך תחושת שלמות והזדהות עם העם והמדינה. מה דעתכם על גישתו של רבין? האם אתם מזדהים עם דבריו? האם אתם חשים כי יש דברים “גדולים מכם” ,ואם כן -אילו דברים? (במידה שהמשתתפים מתקשים לענות ניתן לציין תחומים שונים ,כגון :התנדבות ,מעורבות פוליטית ,מאבק חברתי ועוד)... אילו קשיים כרוכים במחוייבות לנושאים אלו ,וכיצד ניתן להתמודד עימם? 10 מתוך חוברת לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות הגותו ומנהיגותו של מנחם בגין הגותו ומנהיגותו מנחם בגין ,נולד למשפחה יהודית-ציונית בעיירה בריסק שבפולין ,היה נציב בית”ר בפולין ,מפקד האצ”ל (הארגון הצבאי הלאומי -אחת המחתרות שלחמה לשחרור ארץ ישראל משלטון המנדט הבריטי) ,ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל וחתן פרס נובל לשלום .לאחר הקמת המדינה ייסד את תנועת החרות ,תנועה לאומית ליברלית ,שהיוותה אופוזיציה מרכזית לשלטון מפא”י ולמפלגות הפועלים ב 29 -השנים הראשונות למדינת ישראל. עם היבחרו לראשות הממשלה במאי ,1977פעל מנחם בגין למימוש החזון הלאומי-ליברלי בתחום הכלכלי-חברתי כאשר נקט במדיניות של שוק חופשי עם דאגה סוציאלית ,הדגיש את זהותה היהודית של המדינה ,פעל לחזק את אחיזתה בחבלי המולדת ולהשכין שלום בגבולותיה ,יזם פעולות צבאיות למען ביטחונה הלאומי ופעל לביצור ערכי המשפט ,החרות והדמוקרטיה. בספטמבר 1983הודיע על פרישתו מראשות הממשלה והסתגר בביתו עד למותו בד’ אדר ב’ תשנ”ב ( 9במרץ .)1992 המונים ליוו את ארונו שנטמן בהר הזיתים בירושלים. 11 דוגמה לפעילות ריכוז האומה שיבת ציון מתוך נאומו של מנחם בגין בכנסת בעקבות הודעת הממשלה על מיזוג עדות ,ביום ג’ בטבת תשכ”ה 8 ,בדצמבר ,1964דברי הכנסת: “לא בפעם הראשונה דנים בישראל בחזון המופלא ,שאין כמוהו בתולדות העמים ,של שיבת ציון ,של קירוב פזורינו ,של קיבוץ נפוצותינו -ובתהליך ההגשמה של חזון נבואי זה -מארבע כנפות הארץ אל הארץ שניתנה לאבותינו ,לאברהם ולזרעו ,לנו ולבנינו אחריו ,בברית בין הבתרים ,ולנו היא כולה מימי קדם ולעדי עד ,על המכאובים ועל היסורים והקשיים הקשורים בכך” . ( ( ברית בין הבתרים ,בראשית טו :ז-כא: אתיָך ֵמאּור כַּ ְׂש ִּדים לָ ֶתת לְ ָך ֶאת ָה ָא ֶרץ ַהזֹּאת לְ ִרשְׁ ָּתּה ...וַ יְ ִהי ַה ֶּׁש ֶמׁש לָ בֹוא וְ ַת ְר ֵּד ָמה ֹּאמר ֵאלָ יו (ה’ אמר לאברהם) ֲאנִ י ה’ ֲאשֶׁ ר הֹוצֵ ִ וַ י ֶ ֹּאמר לְ ַא ְב ָרם יָ דֹעַ ֵּת ַדע כִּ י גֵ ר יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲעָך ְּב ֶא ֶרץ ל ֹא לָ ֶהם וַ ֲע ָבדּום וְ ִעּנּו א ָֹתם ַא ְר ַּבע נָ ְפלָ ה עַ ל ַא ְב ָרם וְ ִהנֵּ ה ֵא ָימה ֲחשֵׁ כָ ה גְ דֹלָ ה נ ֶֹפלֶ ת עָ לָ יו .וַ י ֶ ֵמאֹות שָׁ נָ ה ...וַ יְ ִהי ַה ֶּׁש ֶמׁש ָּב ָאה וַ עֲ לָ ָטה ָהיָ ה וְ ִהנֵּ ה ַתּנּור עָ שָׁ ן וְ לַ ִּפיד ֵאׁש ֲאשֶׁ ר עָ ַבר ֵּבין ַהגְּ זָ ִרים ָה ֵאלֶּ ה .בַּּיֹום ַההּוא כָּ ַרת ה’ ֶאת ַא ְב ָרם ְּב ִרית לֵ אמֹר לְ זַ ְרעֲ ָך נָ ַת ִּתי ֶאת ָה ָא ֶרץ ַהזֹּאת ִמנְּ ַהר ִמצְ ַריִ ם עַ ד ַהנָּ ָהר ַהגָּ דֹל נְ ַהר ְּפ ָרת. .1מה דעתכם על הקשר שיוצר בגין בין שיבת ציון לאברהם אבינו וברית בין הבתרים? .2מה כה מיוחד ומופלא בשיבת ציון? .3האם לדעתכם המטרה של ‘קירוב פזורינו וקיבוץ נפוצותינו’ מצדיק את הקשיים והיסורים אותם מציין בגין? .4האם לחזון הנבואי של קיבוץ פזורינו בארץ ישראל יש רלוונטיות היום בעולם הגלובלי? .5האם עליה לארץ ישראל צריכה עדיין לשמש יעד מרכזי בחינוך היהודי? 12 מתוך חוברת אוהל העם מחאה חברתית בישראל תיקון עולם: אוהל העם בעקבות המחאה החברתית בישראל המחאה החברתית שהתרחשה בישראל בקיץ 2011היתה אירוע רב-משמעות מבחינה חברתית ,מדינית ותרבותית .לכן ,אנו מזמינים אנשי חינוך וסטודנטים לסייר במאהלי המחאה במטרה ללמוד את האירוע ולהתחבר לישראל ולמחאה דרך שלטים, סמלים ופעילות אינטראקטיבית. המחאה התעוררה כמעט בן לילה :היא החלה עם קומץ אוהלים .כמה עשרות ישראלים נענו לקריאה בפייסבוק להצטרף למחאה נגד העלייה המתמשכת במחירי הדיור .תוך ימים ספורים ,כבשו האוהלים חלק גדול משדרות רוטשילד ,ומחאת האוהלים כבשה את הכותרות. גל המחאה החל להתפשט ומאהלים נוספים הופיעו בערים חשובות ברחבי הארץ -בירושלים ,מבאר שבע ועד קריית שמונה. מחאה זו עוררה סוגיות אוניברסאליות ,הרלוונטיות גם לחיי המשתתפים בקהילות השונות ,וכן שיח בנושאי חינוך וחברה .הדיון בסוגיות השונות של המחאה מאפשר התבוננות חדשה בחברה הישראלית ובמשמעות המדינה יהודית. החוברות כוללות הנחיות מפורטות למנחה ,לרבות מגוון נושאים לדיון ,שאלות ופעילויות. 13 חינוך דוגמה לפעילות בנימין זאב הרצל “ארץ ישנה חדשה” (או “אלטנוילנד” בשפת המקור גרמנית )1902 ,הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל ,מקים הציונות המדינית .בספרו מעלה הרצל את חזונו בדבר המדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל .הספר “אלטנוילנד” היה לטקסט מכונן בציונות .הוא תורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב ששינה את שמו ל“תל-אביב” ,דבר שהשפיע מאוד על מתן שם זה לפרבר יפו היהודית-ציונית אשר נוסד ב ,1909-אשר לימים יהיה עיר חשובה בישראל .להלן ציטוט מהספר: “חן ,חן” – השיב קינגסקורט – “זו היא הלכה מרווחת עתה בעיני ,ואם תחפץ להשלים את מדת טובך ,הואילה נא והודיעני מי כל הילדים האלה אשר על מצעי הדשא?” הם עברו אז לפני מגרשי האחו ,ששם שחקו המוני נערים במשחק האנגלים קריקט ּבטנִ יס .והפקיד הציע את באוריו ברצון“ :הילדים האלה הם מבית הספר אשר סביב הגן הזה .מביאים וכדור הרגל ,והנערות ֶ הלום את כל המחלקות והכתות ַמ ָסח למשחק-האתליטים ,שאינו נופל בערך תועלתו מתועלת הלמוד“ ”.אך ,כנראה ,אלה רק בני עשירים” – שאל פרידריך – “כי כלם לבושים יפה ונקי ,כאשר עיני רואות“ ”.לא ,אדון” – השיב הפקיד – “אלה הם כל פלגות העם ,בבית הספר אין הבדל לא בבגדים ,לא בשום דבר – זולתי בכשרון ,ובשקידה .אנו בחברתנו החדשה לא נעשה את מעשה ַה ַה ְשוואה .איש לפי פעלו .לא בטלנו את תחרות העבודה .אך התנאים שוים הם לכל ,כמו במלחמה לשם פרס, או במרוץ התחרות ,בתחילה הכל רצים להיות שווים ,בתחילה ולא בסוף”. בנימין זאב הרצל חלם על מערכת חינוך במדינה היהודית 46שנה לפני הקמתה – מה דעתכם על מערכת החינוך שהגה? “הכל רוצים להיות שווים ,בתחילה ולא בסוף” למה הכוונה? איך יכולה מערכת כזאתלהיווצר? האם צדק? 14 דיור נושא זה ידון באמצעות שימוש בכרזות המצורפות לנושא .על ידי שימוש בעובדות המופיעות בכרזה יסקור המנחה את הסיבות לבעיות הדיור בישראל ויקיים דיון בסוגיות דיור רלוונטיות לחיי המשתתפים עצמם. אתם ְּדרֹור ָּב ָא ֶר ץ, “וְ ִק ַּד ְׁש ֶּתםֵ ,את ְׁשנַ ת ַה ֲח ִמ ִּׁשים ָׁשנָ הְּ ,וק ָר ֶ ל-א ֻחּזָ תֹו, יֹובל ִהואִּ ,ת ְהיֶ ה לָ כֶ ם ,וְ ַׁש ְב ֶּתם ִאיׁש ֶא ֲ לְ כָ ל-יֹ ְׁש ֶב ָיה; ֵ ל-מ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ָּת ֻׁשבּו”. וְ ִאיׁש ֶא ִ על פי חוק הלווים ,נשמרת למלווה הזכות המלאה לא להתחייב לעני עד שיחזיר את חובו – מדוע מבקשת ממנו התורה לנהוג כך? מדוע נחקק החוק הנ”ל? האם יש לערבב עסקים וחמלה? מה הקשר בין הפסוקים הנ”ל לנושא הדיור ,ובין הפיקוח על שכר דירה ,וזכויות הקניין? על מי חלה החובה לעזור לאנשים בעלי הכנסה נמוכה כדי שלא יהיו למחוסרי בית :על בעל הבית? על המדינה? על בעל ההכנסה הנמוכה? ( הפירוש המילולי של יובל שמיטה הוא “שחרור” .מדי 50שנה יש מחזור שמיטה וכל האדמות חוזרות לבעליהן המקוריים. מהו הרעיון שמאחורי שנת שמיטה? מה דעתך? האם העיקרון הוא בר-ביצוע בעולם המודרני? האם יש קשר בין עיקרון השמיטה והזכות לדיור בר-השגה? האם לכל אדם יש הזכות לבית או לקרקע? שמות כב ( ( ויקרא כב ,פסוק י’ ( דוגמה לפעילות ֹא-ת ְהיֶ ה לֹוּ ,כְ נ ֶֹׁשה; ת-העָ נִ י עִ ָּמְך--ל ִ כד ִאםּ-כֶ ֶסף ַּתלְ וֶ ה ֶאת-עַ ִּמיֶ ,א ֶ ם-חבֹל ַּת ְחּבֹלַׂ ,שלְ ַמת ֵרעֶ ָך--עַ ד- א-ת ִׂשימּון ָעלָ יו ,נֶ ֶׁשְך .כה ִא ָ לֹ ְ ּבֹא ַה ֶּׁש ֶמׁשְּ ,ת ִׁש ֶיבּנּו לֹו .כו ּכִ י ִהוא כְ סּותֹה לְ ַב ָּדּהִ ,הוא ִׂש ְמלָ תֹו י-חּנּון ָאנִ י. לְ ֹערֹו; ַּב ֶּמה יִ ְׁשּכָ ב--וְ ָהיָ ה ּכִ י-יִ צְ עַ ק ֵאלַ י ,וְ ָׁש ַמעְ ִּתי ּכִ ַ 15 בריאות סעיף ג’ :התורה נתנה רשות לרופא שירפא שנאמר ורפא ירפא ... סעיף ד’ :ומצוה היא על הרופא הבקי לרפאות ,ובכלל פיקוח נפש הוא ,ואם מונע את עצמו הרי זה שופך דמים. סעיף י’ :מי שיש לו סמנים וחבירו חולה וצריך להם ,אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי. למה רומז הטקסט ביחס לצורה שבה מבינה היהדות את שירותי הבריאות? אם אדם מת מפאת היעדר טיפול ,על מי חלה האחריות על “שפיכות הדמים”? על הרופא? על החולה? על הקהילה? על המדינה? מה מידת האחריות של כל אחד מהם? מה דעתכם על הסדר שלפיו מונה הרמב”ם את הדברים הבסיסיים הנדרשים מקהילה? הציעו סדר משלכם. מה ניתן ללמוד מהעובדה שה”רופא” הוא הראשון ברשימה? איזה סוג של מערכת בריאות יש לבנות על פי הטקסטים הנ”ל? האם זה יצליח במדינה המודרנית? ( רמב”ם ,משנה תורה – דעות ,הלכה :23 ( ( שולחן ערוך ,יורה דעה ,סימן קצב – דין החולה והרופא ובמה מתרפאין: ( דוגמה לפעילות כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו ,אין תלמיד חכמים רשאי לדור בתוכה; ואלו הן--רופא ,ואומן ,ובית המרחץ ,ובית הכיסא, ומים מצוין כגון נהר או מעיין ,ובית הכנסת ,ומלמד תינוקות, ולבלר ,וגבאי צדקה ,ובית דין מכין וחובשין. 16 מתוך חוברת הגדת ט”ו בשבט תיקון עולם הטבע ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות .במציאות של ימינו ,המאופיינת בשינויים סביבתיים המשנים את משמעות הרעיון של תיקון עולם ,עלינו לגלות יותר מודעות לפוטנציאל של הדור שלנו לשנות את המנהגים הרווחים ולאחריות “כי המוטלת עלינו לפעול למען הסביבה והחברה .בספר דברים כ’ 19נאמרִּ : ָהאדָ ם ֵעץ ַה ָּשׂדֶ ה -”...אמירה המבטאת את הקשר בין האדם לטבע ואת החובה האנושית לשמור על הסביבה .עץ אחד איננו יער ,ואדם אחד אינו קהילה .בני האדם גרמו נזק רוחני וגשמי לכדור הארץ ,וכולנו נדרשים לשתף פעולה כדי לתקנו .בעודנו חוגגים את ט”ו בשבט על פי מסורות הקבליסטים מצפת ,מוטל עלינו להרהר גם באחריות שלנו כלפי כדור הארץ וכיצד להתחיל בתיקון הנזקים .ט”ו בשבט הוא מועד אידיאלי להתמקד בישראל .החג מתקיים בסיומה של עונת החורף בארץ ,כאשר האביב עומד בפתח והיערות מתחילים להעלות גוון ירוק .במהלך הפעילות נקרא טקסטים העוסקים בקשר לישראל ,נדון בחיבור שלנו לארץ ונטעם מהמאכלים המסמלים את פירותיה של ישראל. במהלך חודשי הקיץ (מיוני עד אוקטובר) שרוי הנגב ביובש וכמות הממטרים הממוצעת בו עומדת על אפס .תושבי אמריקה, הנהנים ממקורות מים זמינים ושופעים (בעיקר בצפון היבשת) מתקשים לדמיין מצב של מחסור במים ולהבין את ההשלכות ההרסניות של מציאות זו ,אך אזורים מסויימים בארה”ב מתמודדים גם הם עם תנאים של בצורת קשה .על-מנת להתמודד עם קשיים אלו ,נדרשים הישראלים והאמריקאים גם יחד לפעול לשימור משאבי המים המקומיים ולנקוט בצעדים מעשיים לטובת הנושא .הפעילות לשימור המים אינה דורשת מאמץ מיוחד אלא יכולה לבוא לביטוי בשינוי קטן של הרגלים. 17 דוגמה לפעילות הצטרפו לפעילות לשימור המים: שתייה -במקום להמתין שמי הברז יתקררו כדי שניתן יהיה לשתות אותם ,החזיקו בקבוק מי ברז במקרר. כביסה -הפעילו את מכונת הכביסה רק כשהיא מלאה כדי לחסוך במים ובאנרגיה ,והשתמשו בתוכניות חסכוניות התואמות את משקל הכביסה. ניקיון ורחצה -סגרו את ברז כיור הרחצה כאשר אתם מצחצחים שיניים או מתגלחים .התקלחו בזריזות ,צמצמו את שהייתכם במקלחת ובאמבטיה וסגרו את הברז כאשר אתם מסתבנים. שטיפת מכוניות -רחצו את המכוניות באמצעות דלי ומי סבון ,וכאשר אתם משתמשים בצינור השקייה היעזרו בזרבובית מתאימה למניעת זרימת מים מיותרת. תנו לישראל כוס מים -המים הם מצרך חסר בישראל .הקרן הקיימת פועלת לסייע בניהול משק המים על ידי מיחזור ,בניית מאגרים ,שימוש במים מליחים במקצת להשקיית פירות וירקות ,ועוד .אתם יכולים לעזור על ידי התרמה באמצעות קופסת קק"ל .המעות שתאספו יתרבו עד מהרה ויסייעו לישראל להתמודד עם בעיית המים ,החיוניים לקיומה. המחסור במים בישראל מעמיד אותנו במצב קשה .ישראל פוגעת כיום במשאבי הטבע שלה על ידי נטילת מים מהכנרת ,פעולה הגורמת לריקון שכבת האקוויפר. סכום כסף ניכר מושקע כיום בהתפלת מי ים .תהליך זה צורך כמויות גדולות של אנרגיה חשמלית ,המוביל לפגיעה במשאבי הטבע .מצד שני ,ישראל דנה ברעיון לרכוש מים ממדינות אחרות באזור ,כפתרון זמני למחסור במים .באוגוסט 2002 הגיעו ישראל ותורכיה להסכם להספקת כ 50-מיליארד מ”ק של מים בשנה –כ- 3%מהספקת המים המקומית .ישראל הסכימה לשלם לתורכיה מחיר כפול מעלות התפלת מים ,הגבוה כמעט פי שלושה מהסכום לטיהור כמות מים זהה .מעריכים כי 50מיליארד מ”ק יתקזזו עם כמות המים שישראל מספקת לירדן כחלק מהסכם השלום ביניהן משנת .1994 מה צריכה ישראל לעשות ,לדעתכם? האם עליה להשקיע כספים בהתפלת המים חרף הפגיעה בסביבה? האם עליה לרכוש מים בעזרת “מיקור חוץ” של משאבים חיוניים למדינות אחרות תוך כדי סיכון הביטחון הלאומי? 18 מתוך חוברת חנוכה “נס גדול היה”?... מהו הסיפור האמיתי של החג?! לימוד בחברותא או במליאה בכל דור מצאו היהודים משמעות משלהם לחג החנוכה .מהי המשמעות של החג עבורנו? ( מאי ֲחנֻ ָּכה? תלמוד בבלי מסכת שבת ,כ”א ,ע”ב ּוד ָלא ְל ִה ְת ַעּנֹות ְּבהֹון. נּוּכה ְת ָמנְ יָ א ִאינּוןְ ,ד ָלא ְל ִמ ְס ַּפד ְּבהֹון ְ יֹומי ַד ֲח ָ ְּד ָתנּו ַר ָּבנַ ן :בכ”ה ְּב ִכ ְס ֵליו ֵ ּבֹותינּוְּ :בכ”ה ְּב ִכ ְס ֵלו יְ ֵמי ֲחנֻ ָּכה ְׁשמֹונָ ה ֵהם ,וְ ֵאין ְל ַה ְס ִּפיד ָּב ֶהם וְ ֹלא ְל ִה ְת ַעּנֹות ָּב ֶהם]. [תרגוםֶׁ :ש ָּׁשנּו ַר ֵ ּוכ ֶׁשּגָ ְב ָרה ַמ ְלכּות ֵּבית ַח ְׁשמֹונַ אי וְ נִ ְּצחּוםָּ ,ב ְדקּו וְ ֹלא ָמ ְצאּו ֶא ָּלא ַּפְך ֶא ָחד ֶׁשל יכלְ , יכלִ ,ט ְּמאּו ָּכל ַה ְּׁש ָמנִ ים ֶׁש ַּב ֵה ָ ֶׁש ְּכ ֶׁשּנִ ְכנְ סּו יְ וָ נִ ים ַל ֵה ָ ַאח ֶרת חֹותמֹו ֶׁשל ּכ ֵֹהן ּגָ דֹול ,וְ ֹלא ָהיָ ה ּבֹו ֶא ָּלא ְל ַה ְד ִליק יֹום ֶא ָחד .נַ ֲע ָׂשה ּבֹו נֵ ס וְ ִה ְד ִליקּו ִמ ֶּמּנּו ְׁשמֹונָ ה יָ ִמיםְ .ל ָׁשנָ ה ֶ ֶׁש ֶמן ֶׁש ָהיָ ה ֻמּנָ ח ְּב ָ הֹודָאה. טֹובים ְּב ַה ֵּלל וְ ָ ְק ָבעּום וַ ֲע ָׂשאּום יָ ִמים ִ ( דוגמה לפעילות .1על פי הטקסט התלמודי ,מהו סיפור חנוכה? .2איזה חלק מתוך הסיפור בוחרים כותבי התלמוד להדגיש במיוחד? .3מדוע ,לדעתכם ,מדגיש התלמוד דווקא את החלק הזה בסיפור? 19 כעת נפנה לאחד משירי חנוכה הידועים ,שנכתב בראשית הציונות. נֹוׂש ִאים ַל ִּפ ִידים אנּו ְ מלים :אהרון זאב לחן :מרדכי זעירא ֹוׂש ִאים ַל ִּפידִ ים אנּו נ ְ ְּב ֵלילֹות ֲא ֵפ ִלים. ז ְֹור ִחים ַה ְּׁש ִב ִילים ִמ ַּת ַחת ַרגְ ֵלינּו ּומי ֲא ֶׁשר ֵלב לֹו ִ ַה ָּצ ֵמא ָלאֹור - י ִָּׂשא ֶאת ֵעינָ יו ו ְִלּבֹו ֵא ֵלינּו ָלאֹור ְו ָיבֹוא! נֵ ס ֹלא ָק ָרה ָלנּו - ַּפְך ֶׁש ֶמן ֹלא ָמ ָצאנּו. ָל ֵע ֶמק ָה ַל ְכנּוָ ,ה ָה ָרה ָע ִלינּו, ַמ ַע ְינֹות ָהאֹורֹות ַהּגְ נּוזִ ים ּגִ ִּלינּו. נֵ ס ֹלא ָק ָרה ָלנּו - ַּפְך ֶׁש ֶמן ֹלא ָמ ָצאנּו. ַּב ֶּס ַלע ָח ַצ ְבנּו ַעד ּדָ ם - וַּיְ ִהי אֹור! .1מהו הסיפור של חנוכה ע”פ השיר? .2מה מזכירה לכם מנגינת השיר? מהו ,בעינכם ,המסר מאחורי המנגינה? .3האם שמעתם את השיר בעבר? מתי עוד מושר השיר בתרבות הישראלית? .4מדוע בתקופת ראשית הציונות סופר סיפור חנוכה באופן הזה? .5האם ישנם בשיר דימויים או ביטויים שמוכרים לכם?מהי משמעותם בעיניכם? .6הציונות אימצה מחדש ו“הקימה לתחייה” דמויות הירואיות מההיסטוריה היהודית אשר עשויות להוות מודלים חדשים לחיקוי .האם תוכלו לחשוב על דוגמאות לכך? 20 דיור מתוך חוברת מונופוליטי משחק המפלגות בישראל מונופוליטי הוא משחק אינטראקטיבי קבוצתי .מטרת המשחק היא להביא את הבחירות בישראל אל הקהילה המקומית באמצעות משחק חוייתי המאפשר חשיפה של נושאים ,דעות ועובדות על כנסת ישראל .המשחק מעודד לימוד ודיון רחב של הסוגיות השונות המשפיעות ולעיתים אף מפלגות את החברה הישראלית ואת העם היהודי. דוגמאות לשאלות מונופוליטי: .1מניין לקוח הרעיון של הרכב ומבנה הכנסת? .2היכן היה מיקומה של הכנסת בהיווסדה? .3מיהו האמן המפורסם שיצירותיו מוצגות בכנסת? .4בכ"ט בנובמבר ,1947 ,במהלך הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה ,מיהי המדינה הראשונה שהצביעה נגד החלוקה? .5דויד בן גוריון היה ראש ממשלת ישראל הראשון. מי היה השני? 21 omado de: T Monopolity Juego de Política y Sociedad Israelí jemplos de Preguntas del “Monopolity” E 1. ¿De dónde proviene el concepto de la estructura de la “Kneset”? 2. ¿Dónde estuvo ubicada la Kneset en el momento de su fundación? 3. ¿Quién es el famoso artista cuyas obras están expuestas en la “Kneset”? 4. El 29 de noviembre de 1947 en el transcurso de la votación en la ONU sobre el plan de partición, ¿Cuál fue el primer país en votar negativamente? 5. David Ben Gurión fue el primer Primer Ministro de Israel. ¿Quién fue el segundo? ” Monopolity” es un juego grupal e interactivo. El objetivo del mismo es recrear el ambiente de elecciones en Israel a la comunidad local, mediante un juego vivencial, el cual posibilita la exposición de los participantes a los temas, ideas, dilemas y hechos, respecto al parlamento (Kneset) israelí. El juego incentiva el aprendizaje y el debate de las diversas temáticas que influyen y a veces también fraccionan a la sociedad israelí y al pueblo judío. 21 Ahora, nos enfocaremos en una de las conocidas canciones de Jánuca que se escribió en los años ´30 del siglo pasado. Anu Nosim Lapidim – Nosotros Portamos Antorchas Letra: Aharón Zeev Música: Mordejai Zeira Nosotros portamos antorchas en las noches de oscuridad, brillan los senderos debajo de nuestros pies, Y para quien su corazón esté sediento de luz, Subirá su mirada y su corazón hacia nosotros, la luz, y vendrá. Un milagro no ocurrió, Un barril de aceite no encontramos. Al valle fuimos y descubrimos las fuentes de luz escondidas. Un milagro no ocurrió… Tallamos la piedra hasta sangrar, Y se hizo la luz. 1. ¿Cuál es la historia de Jánuca según la canción? 2. ¿A qué les recuerda la melodía de la canción? ¿Cuál es según ustedes, el mensaje que hay detrás de esta melodía? 3. ¿Habían escuchado esta canción anteriormente? ¿Cuándo se canta esta canción en la cultura israelí? 4. ¿Por qué en los principios del sionismo se contó la historia de Jánuca de esta forma? 5. ¿Acaso hay en la en la canción símbolos o expresiones que les son conocidas? ¿Cuál es su significado según ustedes? 6. El sionismo adoptó nuevamente y “revivió” personajes heroicos de la historia judía que deberían constituir nuevos modelos de imitación. ¿Podrían pensar en algunos ejemplos? 20 Tomado de: Jánuca “¿Hubo un gran milagro?” ¿Cuál es la verdadera historia de la festividad? Estudio en "jevruta" (pareja) o en grupo. n cada generación encontraron los judíos su propio significado E a la festividad. ¿Cuál es el significado de ésta para nosotros? Ejemplo De Actividad ¿Qué es Jánuca? Talmud Babilonio, Shabat 21b Nuestros rabinos nos enseñaron: en el veinticinco de Kislev, los días de Jánuca, que son ocho, en donde está prohibido rezar kadish por los fallecidos y ayunar… Porque cuando los griegos entraron al templo, vaciaron todo el aceite que había allí y cuando los Hashmoneos los derrotaron y entraron al templo, buscaron y solo encontraron un barril de aceite con el sello del sumo sacerdote, pero que solo contenía aceite para un solo día. Y ocurrió un milagro que ellos encendieron la Menorá con ese aceite y duró ocho días. El próximo año se determinaron días de fiesta con recitado de Halel y de agradecimiento. 19 1. Según el texto talmúdico ¿Cuál es la historia de Jánuca? 2. ¿Qué parte de la historia eligieron los escritores del talmud enfatizar especialmente?. 3. ¿Por qué a vuestro parecer, el Talmud enfatiza justamente esa parte de la historia? Ejemplo De Actividad Incorpórense a la preservación de agua en el mundo entero a través de los siguientes ítems de acción: • En lugar de esperar que el agua del grifo se enfríe para beberla, pongan una botella de agua del grifo en el refrigerador. •Esperen a tener una carga completa de ropa para lavar antes de poner en funcionamiento la lavadora, para ahorrar agua y energía eléctrica. Si no pueden esperar hasta tener una carga completa, usen el nivel de agua adecuado a las dimensiones de la carga. •Cierren el grifo del lavabo mientras se cepillan los dientes o se rasuran. •Tomen duchas cortas en lugar de duchas largas o baños de inmersión, y cierren el agua mientras se enjabonan. •Laven el coche con un cubo de agua jabonosa y usen una boquilla para detener el flujo de agua de la manguera mientras lo enjuagan. •Den de beber a Israel. El agua, vital para Israel, es muy escasa. El KKL actúa a fin de ayudar a gestionar el agua por medio del reciclado, la construcción de reservorios, el uso de agua salobre para cultivar frutas y verduras, etc. Ustedes pueden ayudar recaudando monedas en la Alcancía Azul del Keren Kayemet LeIsrael. Debido a la escasez de agua en Israel, estamos en una difícil disyuntiva: el país afecta sus recursos naturales al tomar agua del Kineret (el Mar de Galilea) y por ello se agotan lentamente los acuíferos subterráneos. Por otro lado, considerables sumas de dinero se destinan actualmente a la desalinización de agua del Mar Mediterráneo. Este proceso usa grandes cantidades de energía eléctrica, lo que en definitiva causa daños a otros recursos ambientales. Por otra parte, Israel ha estudiado la idea de comprar agua a otros países de la región, específicamente Turquía, como una posible solución temporaria a la escasez de agua. En agosto de 2002 Israel llegó a un acuerdo con Turquía para el suministro de 13.200 millones de galones de agua al año a Israel, cerca del 3% de su provisión de agua. Israel acordó pagar a Turquía aproximadamente tres veces lo que le costaría la misma cantidad de agua reciclada, y unas dos veces del costo del agua desalinizada. Se estima que los 13.200 millones de galones compensarían el agua que Israel suministra a Jordania como parte del acuerdo de paz de 1994. ¿Qué debería hacer Israel? ¿Comprar agua con el riesgo de comprometer la seguridad nacional “tercerizando” los recursos vitales a otros países? ¿Gastar su dinero en la desalinización de agua, arriesgándose así a causar un daño potencial al medio ambiente? 18 Tomado de: Hagadá de Tú Bishvat Tikún Olam de la naturaleza Tu Bishvat es el Año Nuevo de los árboles, según la Mishná. A medida que el medio ambiente cambia, y que la idea de Tikún Olam (reparación del mundo) cambia con él, debemos ser más conscientes de que nuestra generación cuenta con el potencial (y con la responsabilidad) de modificar las prácticas actuales en nuestra sociedad. En Deuteronomio 20:19 aprendemos que “es el árbol del campo un hombre”. Así como un solo árbol no hace un bosque, una sola persona no hace una comunidad. La misión conjunta de todos nosotros consiste en reparar el daño espiritual y físico que los seres humanos han infligido a la Tierra. Al celebrar Tu BiShvat siguiendo las tradiciones de los cabalistas de Tzfat debemos pensar también en nuestra responsabilidad hacia la Tierra y decidir cómo empezar estas reparaciones. Tu BiShvat es una ocasión ideal para focalizarnos en Israel. Precisamente en ésta época, la primavera está por surgir en Israel y los bosques empiezan a mostrar un tinte verde. Leeremos, debatiremos y exploraremos nuestra conexión con la tierra de Israel, al mismo tiempo que saborearemos frutos que simbolizan los frutos de Israel. En el Néguev y en todo Israel, el promedio total de precipitaciones de junio a octubre es cero. Por lo tanto, es importante que en Israel y en el mundo, tanto en aquellos países que sufren de este problema como en aquellos que no, se empiecen a desarrollar hábitos que preserven la provisión de agua. 17 Salud Ejemplo De Actividad Shulján Aruj, Yoré Deá, 192. Normas para el paciente y el médico y cómo curar: árrafo 3: La Torá confiere al médico el P permiso de curar, tal como dice: “Lo cuidará hasta que esté completamente curado”. Párrafo 4: Es obligación (mitzvá) del médico especialista, se trata de un caso de vida o muerte; si se abstuviere de hacerlo sería un caso de derramamiento de sangre. Párrafo 10: Quien tuviere medicamentos y su prójimo estuviere enfermo y los necesitare, no puede pedir por ellos un precio mayor que el adecuado. ¿A qué alude este texto con respecto a la forma en que el judaísmo entiende los servicios de salud? Si alguien muere por falta de atención médica, ¿sobre quién recae la responsabilidad por el “derramamiento de sangre”? ¿sobre el médico, el paciente, la comunidad, el Estado? ¿Cuál es el grado de responsabilidad de cada uno de ellos? Maimónides, Mishné Torá, Deot, Halajá 23: ingún estudioso puede vivir en una ciudad N en la que no hayan estas diez cosas: un médico, un artesano, una casa de baños, sanitarios, agua corriente (como un río o un manantial), una sinagoga, un maestro de niños, un funcionario, un recaudador de beneficencia y un tribunal. ¿ Qué opinan del orden en el que Maimónides menciona las condiciones básicas requeridas por una comunidad? Propongan un orden propio. ¿Qué podemos aprender del hecho de que el médico ocupa el primer lugar de la lista? ¿Qué clase de sistema de salud se debe crear según este texto? ¿Puede lograrse en un país moderno? 16 Vivienda El moderador reseñará las causas de los problemas que aquejan a la sociedad israelí en temas de vivienda, tal como se detallan en el póster y explicará las demandas específicas de los integrantes del movimiento de protesta. El moderador a su vez debatirá acerca de los temas relacionados a vivienda que son relevantes para la vida de los participantes. ¿Cuál es la idea que subyace en el año sabático? ¿Qué opinas de ella? ¿Se trata de un principio factible en el mundo moderno? ¿Qué relación hay entre el principio del año sabático y el derecho a una vivienda accesible? ¿Todas las personas tienen derecho a una casa o una parcela? Ejemplo De Actividad Levitico 25:10: “Así consagraréis el quincuagésimo año y proclamaréis libertad en la tierra para todos sus habitantes. Será de jubileo para vosotros, y cada uno de vosotros volverá a su posesión, y cada uno de vosotros volverá a su familia”. ( El significado literal de “jubileo sabático” es “liberación”. Cada 50 años se cumple un ciclo de siete años sabáticos y todas las tierras retornan a sus dueños originales.” ( ¿Por qué la Torá le exige que se comporte de esa manera? ¿Por qué se promulgó esa ley? ¿Se deben mezclar los negocios con la compasión? ¿Qué relación hay entre esos versículos y el problema de la vivienda, y entre la supervisión de los alquileres y los derechos de propiedad? ¿Sobre quién recae el deber de ayudar a los sectores de menores ingresos para que no carezcan de vivienda? 15 Éxodo 22:24-26 “Si prestas dinero a mi pueblo, a los pobres entre vosotros, no serás usurero con él; no le cobrarás interés. Si tomas en prenda el manto de tu prójimo, se lo devolverás antes de ponerse el sol, porque es su único abrigo; es el vestido para su cuerpo. ¿En qué otra cosa dormirá? Y será que cuando él clame a mí, Yo le oiré, porque soy clemente”. egún la Ley Bíblica de Préstamos, el prestador S tiene derecho pleno a no comprometerse con el pobre hasta que este devuelva la deuda. ( ( Educación Ejemplo De Actividad Biniamin Zeev Herzl ltneuland (del alemán, “Vieja y Nueva Patria”) es una novela utópica escrita en alemán y publicada en 1902 por A Biniamin Zeev Herzl. El libro, que despliega la visión del Estado judío que habría de surgir en Eretz Israel (la Tierra de Israel), es considerado como un texto fundamental del Sionismo. La novela fue traducida al hebreo por Nahum Sokolov, que cambió su título por el de Tel Aviv. Pocos años después se dio este nombre a un suburbio judeosionista de Yafo establecido en 1909, que habría de convertirse en una ciudad importante en Israel. Citamos a continuación un fragmento del libro: “Kingscourt respondió: muchas gracias, ahora lo comprendo. Y si quisiera hacerme un favor más, ¿tendría a bien decirme quiénes son esos niños que vemos en el césped? acababan de pasar por el campo en el que los jóvenes juegan cricket y fútbol, y las niñas tenis. El funcionario explicó de buena gana: estos niños vienen de la escuela que está cerca del parque. Los traen aquí para practicar juegos atléticos, cuyo valor es tan importante como el de los estudios. Friedrich comentó: deben ser de familias acomodadas, porque veo que todos están pulcramente vestidos. El funcionario respondió: no, señor, provienen de todos los sectores. En la escuela no hay diferencias en la ropa ni en otras cosas, solo en el talento y el esfuerzo. En nuestra nueva sociedad no hay comparaciones; cada uno vale por sus acciones. No hemos anulado la libertad de trabajo, pero las condiciones son las mismas para todos, como en una competencia o certamen: todos son iguales al principio, pero no al final”. iniamin Zeev Herzl soñó con un B sistema educativo para el Estado Judío 46 años antes de su creación. ¿Qué piensan del sistema que había concebido? “Todos son iguales al principio, pero no al final”. ¿A qué se refería? ¿Cómo se puede crear un sistema de esas características? ¿Tenía razón? 14 Tomado de: “La Tienda del Pueblo” La protesta social en Israel Tikún Olam (Reparar el mundo): La tienda del pueblo tras la protesta social en Israel. a protesta social que tuvo lugar en el verano de 2011 fue un acontecimiento muy significativo a nivel social, político L y cultural. Por eso invitamos a educadores y estudiantes a “recorrer” las tiendas de protesta a fin de estudiar el evento y conectarse con Israel y con la protesta a través de posters, símbolos y actividades interactivas. La protesta surgió casi de la noche a la mañana, comenzó con un puñado de tiendas. Varias decenas de israelíes respondieron a una convocatoria en Facebook para incorporarse a la protesta contra el alza continua del costo de la vivienda. En unos pocos días, las tiendas conquistaron gran parte del bulevar Rothschild, y la protesta conquistó los titulares de los periódicos. La ola de protestas empezó a extenderse y más tiendas aparecieron en otras ciudades de Israel desde Beer Sheva hasta Kiriat Shmona. sta protesta elevó temáticas universales relevantes también para la vida de los participantes en las diferentes E comunidades, como ser el diálogo respecto a temas de educación y sociedad. El debate en los temas que surgieron de esta protesta, posibilitan una nueva mirada de la sociedad israelí y del significado del Estado Judío. os cuadernillos incluyen instrucciones detalladas al facilitador, y también diversos temas para el debate, además de L propuestas de actividades. 13 Ejemplo De Actividad Reunión de la Nación: Shivat Sión, el Retorno a Sión Del discurso de Menajem Begin en la Knesset a raíz del anuncio del gobierno sobre la fusión de las comunidades el 3 de Tevet de 5725, 8 de diciembre de 1964, Actas de la Kneset. ( “No es la primera vez que debatimos en Israel la maravillosa visión, que no tiene parangón en la historia de los pueblos, del Retorno a Sión, de la Reunión de las Diásporas –y sobre el proceso de realización de esta visión profética- desde los cuatro rincones de la Tierra a la tierra dada a nuestros ancestros, a Abraham y su descendencia, a nosotros y a nuestros hijos después de él, con el Pacto Entre las Partes, y es nuestra desde los días de la antigüedad hasta la eternidad, con todos sus dolores, los pesares y las dificultades que ello implica”. Pacto Entre las Partes, Génesis 15, Vers. 7 a 21. le dijo (Dios a Abram): “Yo soy el Eterno, que te trajo desde Ur de los caldeos, para darte esta tierra que heredarás”… Y Y cuando el sol estaba por ponerse Abram quedó profundamente dormido, cayendo sobre él terrores oscuros. Díjole entonces (Dios): “Abram, has de saber que tu simiente será extranjera en una tierra que no es suya y la servirá. Y martirizarán (a tu simiente) durante cuatrocientos años… Ocurrió entonces que el sol se puso y hubo gran oscuridad, apareciendo un horno humeante y una antorcha de fuego que pasó entre los trozos (de carne). Ese día estableció el Eterno un Pacto con Abram, diciendo: “A tu simiente di esta tierra desde el río de Egipto hasta el gran río Eufrates (Prat)…” 1. ¿Qué piensan de la relación que establece Begin entre el Retorno a Sión y el Patriarca Abraham y el Pacto Entre las Partes? 2. ¿Qué es lo que tiene de especial y maravilloso el Retorno a Sión? 3. ¿Creen que el objetivo de “Reunión de las Diásporas” justifica las dificultades y los pesares que menciona Begin? 4. ¿Creen que la visión profética de la Reunión de las Diásporas en Eretz Israel tiene relevancia aún hoy en el mundo globalizado? 5. ¿La aliá a Eretz Israel debe ser todavía un objetivo central en la educación judía? 12 ( Tomado de: No por el derecho que da la fuerza, sino por la fuerza que da el derecho. Pensamiento y Liderazgo de Menajem Begin Su Pensamiento y Liderazgo o por el derecho que da la fuerza, sino por la fuerza que da el derecho N enajem Begin nació en el seno de una familia judía sionista en la aldea Brisk, en Polonia. Fue líder de Betar en M Polonia, comandante del Etzel (Irgún Tzvaí Leumí, Organización Militar Nacional, una de las milicias clandestinas que luchó por liberar Eretz Israel del gobierno del Mandato Británico), sexto Primer Ministro del Estado de Israel y Premio Nobel de la Paz. Luego de la creación del Estado fundó el movimiento Jerut, movimiento nacional liberal, que constituyó la principal oposición al gobierno del Mapai y los partidos obreros en los primeros años de existencia de Israel. su elección como Primer Ministro en mayo de 1977, Menajem Begin trabajó por la realización de la visión nacional A liberal en el área socio-económica por medio de una política de libre mercado con preocupación por lo social, enfatizó la identidad judía del Estado, reforzó la presencia en diversas áreas del suelo patrio, e hizo la paz en sus fronteras, tomó iniciativas militares por la seguridad nacional y reforzó valores de justicia, libertad y democracia. n septiembre de 1983 anunció su renuncia al cargo de Primer Ministro y se encerró en su casa hasta su muerte el E 4 de Adar Bet de 5752, (9 de febrero de 1992). Una multitud acompañó sus restos, que fueron enterrados en el Monte de los Olivos en Jerusalén. 11 Ejemplo De Actividad Fragmento del libro autobiográfico que Rabin escribió en el año 1974, “Mi hogar paterno” “Creo que lo que recibí en mi hogar, por encima de todo, fue la disposición a hacer lo necesario sin demasiadas preguntas, sin buscar fines personales, sino por la identificación personal con el tema en cuestión. Suena como algo muy pomposo, pero creo que esa es la verdad con la que viví, la que vi ante mí, la que tenía una expresión cotidiana en mi casa, y esa es una de las principales cosas que me hicieron ser lo que soy. Lo segundo que aprendí en mi casa es, me parece, que las cosas grandes no son hechas por una sola persona, no son el fruto de la inspiración de una sola persona; deben ser el resultado del trabajo de mucha gente, de un esfuerzo conjunto, de la necesidad de atraer a un grupo grande, de un enfoque uniforme, un denominador común, una disposición conjunta. Creo que esto determinó también mi forma de trabajar. Y lo tercero es considerar menos los fines personales. Es obvio que nadie está totalmente exento de consideraciones personales, pero siempre se puede tratar de someter la consideración personal al interés general, no confundirse y no olvidar que hay algo más importante que uno mismo” (Mi hogar paterno, p. 57). ¿Qué piensan de esta concepción? ¿Hay cosas “más grandes que ustedes” con las que también ustedes se identifican? ¿Cuáles, por ejemplo? ¿Qué resulta difícil en estos compromisos? 10 omado de: T Itzjak Rabin Z”L El hombre que estuvo allí Itzjak Rabin Z”L fue el quinto Primer Ministro de Israel. Éste fue asesinado en el transcurso de la manifestación “Si a la Paz y No a la Violencia”, el 4 de noviembre de 1995, en Tel Aviv. Objetivos Del Cuadernillo: 1. El participante conocerá la vida y la obra de Itzjak Rabin Z”L. 2. El participante aprenderá sobre la vida de Rabin a través de sus decisiones de estar siempre en un lugar desde el que podría aportar y asumir responsabilidad por la sociedad y el país: “el hombre que estaba allí”. 3. El participante verá en esta elección de Rabin un ejemplo de liderazgo y optará por adoptar este modelo para su vida y su comunidad. 4. El participante quedará expuesto al ideal de Itzjak Rabin Z”L para la sociedad israelí a través de fragmentos de sus discursos a lo largo del tiempo: una sociedad justa, un ejército con valores y principios morales, un liderazgo al servicio del pueblo, la aspiración a la paz y la toma de responsabilidades. 5. El participante entenderá que para ser líder deberá forjar un ideal claro para su comunidad y para la sociedad israelí. 6. El participante quedará expuesto a dilemas de la vida en Israel y los relacionará con su propia vida en su comunidad. 9 Ejemplo De Actividad BINIAMIN ZEEV HERZL “A la hora de la verdad, Herzl reveló un ‘secreto’ a Nordau. Su nariz tenía una cualidad extraña: de un lado era totalmente recta, pero del otro era un poco curva. En el pasado, antes de empezar a dedicarse a la cuestión judía, solía presentar a la cámara fotográfica el lado recto de su nariz, pero desde que se había consagrado a los temas judíos se fotografiaba del lado curvo”. Ese chico soy yo - Yehuda Atlas Gente extraña que nunca conocí de otros lugares, y también de aquí, me gustaría que supieran todos que en el mundo hay un chico solo. Y ese chico, ese chico, ese chico soy yo. Y ese chico, ese chico, ese chico soy yo. “Llegamos a Jaffa. Otra vez la pobreza, la desdicha y el calor, con colores alegres. Caos en las calles, en el hotel, no se consiguen carruajes. Ya había montado a caballo para ir a Rishon LeZion, pero desmonté cuando el Dr. Yaffe consiguió un medio de transporte”. Diarios de Herzl, Jaffa, 26.10.1898 1. Según Piven, los objetos simbolizan la contradicción entre el ideal utópico de Herzl y la realidad. Si tuvieran que elegir de nuevo, ¿qué objetos piensan que expresarían esa contradicción? ¿Piensan que es necesario recalcar la contradicción? ¿Creen que hay una c ontradicción entre ambas cosas? 2. Janoj Piven resalta la contradicción entre la concepción de Israel y su realidad. ¿Alguna vez experimentaron un sentimiento similar con respecto a Israel? ¿Qué diferencias pueden señalar entre lo que les habían contado sobre Israel y lo que vieron al llegar? ¿Estas diferencias los sorprendieron? ¿Las diferencias fortalecieron o debilitaron vuestro sentimiento de cercanía a Israel? 3. Desde el punto de vista educativo, a veces se opta por representar a Israel de manera optimista. ¿Qué piensan al respecto? ¿Esto fortalece o debilita vuestra relación con Israel? Materiales alternativos para Herzl, propuestos por Hanoch Piven: Largavista, brújula, linterna, banderas, ventilador, carbón, herramientas de construcción, objetos europeos (un diario antiguo, gafas, máquina de escribir, letras de una máquina de escribir)... 8 Tomado de: Este Objeto Soy Yo: Entre el Individuo y el Grupo Identidad con Janoj Piven Sobre la Identidad El objetivo del presente material consiste en generar un debate sobre temas de identidad judía y sionismo, recurriendo a obras de Janoj Piven. El artista crea sus collages a partir de la búsqueda de objetos y materiales de diferentes orígenes, combinándolos en una composición de lenguaje uniforme y asignado al producto un significado nuevo y peculiar; de la misma manera componemos nuestras vidas. En el presente cuadernillo se analizan diversos temas a través de diferentes componentes: por un lado el arte de Janoj Piven y por el otro, un ejercicio creativo en el que trataremos de componer una imagen visual que relate acerca de nuestra identidad a través del uso de diferentes objetos (a los cuales les asignaremos diversos significados), y también por medio de la historia del propio Janoj. Janoj Piven nació en Uruguay, llegó a Israel en 1975 y creció en Ramat Gan y Kfar Saba. Después de sus estudios en la escuela de arte de Nueva York empezó a desarrollar este estilo peculiar de creaciones. 7 Ejemplo De Actividad Proyección de un video sobre las delegaciones de Tzahal de ayuda en emergencias Recorte periodístico de la delegación a Grecia: cómo comenzó todo Hace más de 50 años, en agosto de 1953, un terremoto azotó el archipiélago griego. En el epicentro del sismo aldeas enteras fueron arrasadas, e innumerables habitantes perdieron la vida o resultaron heridos, muchos de ellos quedaron sin techo y sin alimentos ni agua. Una flotilla de 4 embarcaciones de la Marina Israelí que circulaba en ese momento por el Mar Egeo acudió al lugar, y durante los tres primeros y críticos días actuó como la principal fuerza de rescate y auxilio. Sus hombres salvaron la vida de cientos de personas, brindaron ayuda médica a cerca de 1.600 habitantes y trasladaron a hospitales en el continente a unos 400 heridos de gravedad. Los primeros auxilios brindados por la Marina Israelí le valieron la admiración y el agradecimiento de todo el pueblo griego. Los titulares en la prensa ateniense aclamaban: “Los marinos de la salvación israelíes”, y “La flota del amor y la esperanza”. El operativo hizo olas también en el resto del mundo. 1. ¿Qué aprendieron sobre la actividad de Tzahal en el marco de la ayuda humanitaria en el mundo? 2. ¿Qué sienten ustedes sobre esta actividad? 3. ¿Cuál es el significado de dar ayuda en zonas damnificadas para una cantidad ínfima de heridos? 4. ¿Cómo repercutió esta actividad en vuestro entorno? 5. ¿Cómo influye sobre la comunidad en la que viven? 6. Pensamientos e ideas para el futuro. ¿Cómo pueden «utilizar» esto que aprendieron hoy? 6 Tomado de: Tzahal, el Ejército del Pueblo Ayuda Humanitaria en el Mundo Cuadernillo para el trabajo en grupos Delegaciones de ayuda de emergencia en catástrofes en el mundo zahal (Ejército de Defensa de Israel) es la organización militar del Estado de Israel, que vela por su seguridad, lucha T sus guerras y defiende a sus habitantes. En 1948, con la creación del Estado, se anunció también la fundación del Ejército de Defensa de Israel. Quisiéramos desmentir o, al menos, poner en duda, algunas creencias erradas entre aquellos para quienes Tzahal es percibido como un ejército de ocupación y nada más, alejado de una imagen de ejército que defiende a Israel y por supuesto de su significación como “ejército del Pueblo”. Lo haremos por medio de la difusión de la amplia actividad humanitaria que Tzahal realiza en diversos rincones del mundo junto a su participación en educación y en la construcción del país. 5 Ejemplo De Actividad Un solo tejido humano Intérprete: Java Alberstein Letra y música: Moti Hamar Cuando yo muera, algo de mí, algo de mí morirá en ti, morirá en ti. Cuándo tú mueras, algo de ti en mí, algo de ti en mí Morirá contigo, morirá contigo La canción trae el tema de «un solo tejido humano»- ¿Puede uno responder a la pregunta si somos realmente «un solo tejido humano»? Y si uno de nosotros muere, ¿Algo dentro de nosotros muere con él? ¿Es eso lo que sentiríamos? orque todos, sí, todos P somos un solo tejido humano vivo y si uno de nosotros se nos va algo muere en nosotros, y algo… se queda con él i supiéramos cómo calmar, cómo calmar S el odio, si sólo supiéramos. i supiéramos, si supiéramos cómo acallar la ira (si supiéramos acallar) S a pesar de nuestra herida, decir perdón. Si supiéramos comenzar desde el principio. Porque todos… 4 omado de: T Lo que nos une, lo que nos separa La identidad de un pueblo La identidad de un pueblo os siguientes materiales proponen debatir acerca de lo que une y separa al pueblo judío. Nuestro objetivo es, por L un lado, hallar las vías para unirnos y conectarnos, sin perder por ello la singularidad de cada grupo o comunidad. Por otro, detectar y superar aquellos factores de desunión en el seno del pueblo judío. 3 Ejemplo De Actividad El lugar en el que tenemos razón, Yehuda Amichai Del lugar en el que tenemos razón nunca brotarán flores en primavera. El lugar en el que tenemos razón está apisonado y duro como un patio. Pero las dudas y los amores excavan y socavan el mundo como un topo, como un arado. Y un susurro se oirá en el lugar en el que estaba la casa que fue destruida. 1 ¿Qué precio pagamos por permanecer siempre en el mismo lugar? 2 ¿Por qué nos es importante tener razón? 3 ¿Qué precio pagamos por tener razón? 4 ¿Qué ganamos? ¿Qué clase de diálogo debemos generar? 5 ¿Qué perdemos/ganamos como comunidad o como individuo cuando expresamos razón absoluta sobre temas relacionados a la política israelí”? 6 ¿Somos más fuertes cuando estamos unidos o cuando tenemos divergencias en temas relacionados a Israel? 7 Compartan dilemas personales que experimentaron en debates sobre política israelí. ¿Siempre se alinean con la opinión de vuestra comunidad? 2 omado de: T Liderazgo Cercano y Distante El Derecho a la Duda Sobre el Liderazgo l siglo XXI se caracteriza por la multiplicidad de identidades: identidad profesional, personal, religiosa, nacional y E más. El cuadernillo “ Liderazgo Cercano y Distante” intenta desafiar a los participantes respecto a estas preguntas y sobre el significado que tiene ser un líder en tu comunidad y de qué modo un judío que vive en la diáspora influencia sobre el Estado de Israel. Separaciones, vallas… ¿De quién es la responsabilidad por la construcción de murallas o de su erradicación? ¿Cuáles son los límites de la crítica? ¿Quién tiene el derecho de criticar? ¿Cuál es el precio de tener razón? ¿Cuál es el significado del concepto “verdad absoluta” y el sentido que éste cobra en el diálogo público sobre Israel, en discusiones sobre política israelí y en las relaciones Israel- diáspora? 1 Contenido • • • • • • • • • • Liderazgo Cercano y Distante. El Derecho a la Duda Lo que nos une y lo que nos separa: Identidad de un Pueblo Tzahal. El Ejército del Pueblo Este Objeto Soy Yo: Entre el Individuo y el Grupo. Identidad con Janoj Piven Itzjak Rabin Z"L. El Hombre que Estuvo Allí No por el derecho que da la fuerza sino por la fuerza que da el derecho. Pensamiento y Liderazgo de Menajem Begin La Tienda del Pueblo. Protesta Social en Israel. Tikun Olam- Educación, Vivienda y Salud Hagadá de Tu Bishvat Jánuca "¿Hubo un gran milagro?" ¿Cuál es la verdadera historia de la festividad? "Monopolity". Juego sobre Política y Sociedad Israelí Idea y Producción del Programa: Departamento de Actividades para la Diáspora, Shvat 5774 Editora responsable: Gusti Yehoshua Braverman, Presidenta del Departamento de Actividades para la Diáspora. Este cuadernillo fue producido exclusivamente con objetivos educativos. E stamos gustosos de presentarles el cuadernillo “Teimot” de Beit Haam. El proyecto “Beit Haam” (literalmente, “la casa del pueblo”) fue desarrollado por el Departamento de Actividades para la Diáspora de la Organización Sionista Mundial, con el objetivo de incentivar el diálogo en temas relacionados al significado del sionismo en el siglo XXI, a la realización de la visión sionista, al lugar que ocupa el Estado de Israel para aquellos que viven fuera de él, y sobre el anhelo que todos tenemos para él. Por medio de una serie de materiales que contienen textos clásicos y modernos, audiovisuales, creaciones artísticas, juegos y más, aspiramos a crear un diálogo vigoroso, crítico y actual respecto a los componentes de la identidad sionista en el siglo XXI. El proyecto invita a los participantes a discutir sobre preguntas de identidad personal, religiosa e ideológica, respecto al significado de la independencia política del pueblo judío que habita en Sión y a las relaciones entre los judíos que viven en la diáspora y aquellos que viven en Israel. Es esta una oportunidad para todos aquellos que deseen conocer, aprender, pensar, discutir y reflexionar sobre lo que el sionismo significa para cada uno, sin depender de sus conocimientos previos. El programa “Beit Haam” incluye doce cuadernillos de diferentes temáticas. En el presente, podrán “degustar” un poco de cada uno de los cuadernillos existentes, y de ese modo podrán elegir cuál de estos es más acorde a vuestras necesidades, a vuestra realidad. El proyecto “Beit Haam” existe hoy en hebreo, inglés, español y portugués, y será traducido a otros idiomas según las necesidades. El programa es afín a diversas edades y a diversas necesidades locales- comunitarias. Además, nuestro departamento produce otros materiales para las festividades del calendario judío-sionista. El equipo del Departamento de Actividades para la Diáspora está a vuestra disposición para el planeamiento de cursos, seminarios, y capacitaciones para facilitadores de “Beit Haam”. Estaremos gustosos de recibir comentarios e ideas que nos ayuden a seguir desarrollando medios para profundizar el diálogo sionista. Les deseamos puedan gozar de una experiencia significativa. Gusti Yehoshua Braverman, Presidenta Departamento de Actividades para la Diáspora Los interesados en el programa y en recibir más información al respecto pueden dirigirse al Departamento de Actividades para la Diáspora [email protected] ההסתדרות הציונית העולמית Organización Sionista Mundial המחלקה לפעילות בתפוצות Departamento de Actividades para la Diáspora Beit Haam Diálogo Sionista בית העם שיג ושיח ציוני ״Teimot״ Destacados de Beit Haam
