בשם יי אלוהי ישראל סדר ליל פסח _________________________________________ SEDER LEL PESAJ Ceremonial para la Noche de Pesaj según la costumbre de los Natzratim HEBREO – FONÉTICA – ESPAÑOL כמנהג הנצרתים תלמידי אדונינו המשיח רבינו יהושע בן יוסף מנצרת INTRODUCCIÓN El presente ( סדר ליל פסחSeder lel Pesaj) está estructurado según la costumbre de los ( נצרתיםNatzratim). La composición de este Seder no debe ser percibida como texto fjo, sino como base sobre la cual el padre de familia o el líder de la ( חבורהjavurá) ha de elaborar y embellecer el ceremonial, ya que cada padre de familia es responsable de realizar su propia ( הגדה של פסחHagadá shel Pesaj, ver Shemot 13.8,14). El padre de familia deberá de aprovechar el desarrollo del Seder para simultáneamente ir narrando a sus hijos los sucesos históricos y la explicación de los mismos. ESTRUCTURA DEL SEDER Luces de la Noche de Pesaj | הדלקת נרות Kidush de la Noche de Pesaj | קידוש ליל פסח Halel 113 – 114 | הלל Comer Matzá y Maror | אכילת מצה ומרור Cena | ארוחת חג Símbolo del Cuerpo del Mashiaj | גוף המשיח Birkat HaMazón & Sangre del Mashiaj | ברכת המזון ודם המשיח Halel 115 – 118 | הלל 2 ___________________________________________________________________________________ הדלקת נרותHadlakát Nerot Encendido de luces en honor a Pesaj. Mientras en las casas de los egipcios había oscuridad, en las moradas de los Hijos de Israel había luz. [ מדליק:אני מדליקה ]איש אומר ANI madliká [varón: madlik] et hanerót lijvód Jag haPesaj. :אתהנרות לכבוד חג הפסח להינו ֵ ָברוך ַא ָתה יי ֱא ֶמלֶ ך ָהעולָ ם ֲא ֶשר ִק ְד ָשנו ְב ִמצְ ָותיווְ צִ וָ נו לַ עֲ שֹות :ַה ֶפ ַסח BARUJ atá Adonai Elohénu Mélej haolám, ashér kideshánu bemitzvotáv, vetzivánu laasot haPesaj. Traducción: ANI | Enciendo estas luces en honor a la celebración de Pesaj. BARUJ | Bendito eres Tu Adonai Elohenu Soberano del universo, quien nos santifcó con Sus preceptos y nos ordenó a realizar la Pesaj. (Devarim 16.1) 3 ___________________________________________________________________________________ קידוש ליל פסח Kidush Lel Pesaj Recitación de la Santifcación para la noche de Pesaj. Se dice la berajá sobre una Copa de Kidush, declarando la santifcación el día. Esta es la 1ra copa de vino mencionada en el libro Yehoshúa Maasáv ve-Torató 22 (Lc. 22.17) "Y habiendo tomado una copa... dijo: Tomen esto y repártanlo entre ustedes". :בשבת מתחילים מכאן Si Pesaj coincide con Erev Shabat, comienza aquí: וַ יְ ִהי עֶ ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר יוםVAYHI érev vayhi bóker וַ יְ כֻ לו ַה ָש ַמיִ ם וְ ָה ָא ֶרץ:ַה ִש ִשי להים ַביום ִ וַ יְ כַ ל ֱא:וְ כָ ל צְ ָב ָאם :ַה ְש ִב ִיעי ְמלַ אכְ תו ֲא ֶשר ָע ָשה וַ יִ ְשבֹת ַביום ַה ְש ִב ִיעי ִמכָ ל וַ יְ ָב ֶרך:ְמלַ אכְ תו ֲא ֶשר עָ ָשה להים ֶאת יום ַה ְש ִב ִיעי וַ יְ ַק ֵדש ִ ֱא כִ י בו ָש ַבת ִמכָ ל ְמלַ אכְ תו:אֹתו :להים לַ ֲעשות ִ ֲא ֶשר ָב ָרא ֱא 4 yom hashishí. Vayejulú hashamáim vehaáretz vejol tzevaám. Vayejál Elohim bayom hashevií melajtó ashér asá. Vayish'bót bayom hashevií mikól melajtó ashér asá. Vayvarej Elohim et yom hashevií va-ikadésh otó. Ki vo shavat mikol melajtó ashér bará Elohim la'asót. :בחול מתחילים מכאן מוע ֵדי יי ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדש ֲ ֵאלֶ ה מוע ָדם׃ ֲ ֲא ֶשר ִת ְק ְראו א ָֹתם ְב Si Pesaj cae fuera de Shabat, comienza aquí: ELE moadé Adonai, mikraé kódesh, asher tikreú otam bemoadam. להינו ֶמלֶ ך ֵ ָברוך ַא ָתה יי ֱאBARUJ atá Adonai :בורא ְפ ִרי ַהגֶ ֶפן ֵ ָהעולָ ם להינו ֶמלֶ ך ֵ ַא ָתהיי ֱא ָברוך Elohénu Mélej haolám, boré perí haguéfen. BARUJ atá Adonai, ָהעולָ ם ֲא ֶשר ָב ַחר ָבנו ִמכָ ל עָ ם רומ ָמנו ִמכָ ל לָ שון וְ ִק ְד ָשנו ְ ְו להינו ֵ ְב ִמצְ ָותיו וַ ִת ֶתן לָ נויי ֱא נוחה ָ ַש ָבתות לִ ְמ- ְב ַא ֲה ָבה )בשבת מוע ִדים לְ ִש ְמ ָחה ַחגִ ים וזְ ַמנִ ים ֲ (ו ֶאת יום ַה ַש ָבת- )בשבת:לְ ָששֹון ַהזֶ ה וְ ( ֶאת יום ַחג ַה ַמצות ַהזֶ ה וְ ֶאת יום טוב ִמ ְק ָרא ק ֶֹדש ַהזֶ ה זְ ַמן קדש זֵ כֶ ר ֶ רותנו ְב ַא ֲה ָבה ִמ ְק ָרא ֵ ֵח לִ יצִ ַיאת ִמצְ ָריִ ם כִ י ָבנו ָב ַח ְר ָת אותנו ִק ַד ְש ָת ִמכָ ל ָה ַע ִמים ָ ְו מוע ֵדי ָק ְד ֶשך ֲ ( וְ ַש ָבתות ו- )בשבת 5 Elohénu Melej haolam, asher bajár banu mikol am, veromemanu mikol lashon, vekidshanu be-mitzvotav. Vatiten lanu Adonai Elohenu, be-ahava (en shabat: Shabatot limnujá u) moadim lesimja, jaguim uz'manim lesason. (en shabat: Et yom hashabat hazé ve) et yom Jag hamatzot hazé. Et yom tov mikrá kódesh hazé, z'man jerutenu. Beahavá mikrá kódesh zejer letziat mitzraim. Ki vanu vajarta, veotanu kidashta, mikol ha’amim (en shabat: Veshabatot ְב ַא ֲה ָבה ְוב ָרצון( ְב ִש ְמ ָחה- )בשבת :ְוב ָששֹון ִהנְ ַחלְ ָתנו ְמ ַק ֵדש ַא ָתהיי ָברוך u) moadé kadshejá (en shabat: Beahavá uveratzón) besimjá uvesasón hinjaltánu. BARUJ atá Adonai mekadesh (en shabat: hashabat : ַה ַש ָבת וְ ( יִ ְש ָר ֵאל וְ ַהזְ ַמנִ ים- )בשבתve) Israel vehaz'manim. Traducción: VAYHI | Y fue la tarde y el amanecer el día sexto. Así fueron terminados el cielo y la tierra, y todos los seres que hay en ellos. El séptimo día, Elohim concluyó la obra que había hecho, y cesó de hacer la obra que había emprendido. Elohim bendijo el séptimo día y lo santifcó, porque en él cesó de hacer la obra que había creado. ELE | Estas son las citas de Adonai, santas convocaciones que vosotros proclamaréis en las fechas señaladas para ellas. BARUJ | Bendito eres tú Adonai Elohenu soberano del universo, creador del fruto de la vid. BARUJ | Bendito eres Tú Adonai, Elohenu Soberano del universo, que nos ha escogido de todos los pueblos, nos ha elevado más que a cualquier lengua y nos ha santifcado con Sus mandamientos. Y con amor, Adonai Elohenu, nos has entregado citas designadas para la alegría, celebraciones y tiempos para el regocijo, este día de los panes ázimos, convocación santa, época de nuestra libertad, conmemoración de la salida de Egipto. Porque ha nosotros elegiste y santifcaste de entre todos los pueblos, y legaste citas de santidad con alegría y beneplácito. BARUJ | Bendito eres Tú Adonai Elohenu Soberano del universo, que santifcas a Israel y a los tiempos. 6 ___________________________________________________________________________________ Halelהלל Tehilim 113-115 קיג |Tehilim, Perek 113 תהילים פרק ַהלְ לויָ ה ַהלְ לו עַ ְב ֵדי יי ַהלְ לו ֶאת ֵשם יי :ב יְ ִהי ֵשם יי ְמב ָֹרך ֵמעַ ָתה וְ ַעד עולָ ם :ג ִמ ִמזְ ַרח ֶש ֶמש ַעד ְמבואו ְמ ֻהלָ ל ֵשם יי :ד להינו ָרם עַ ל כָ ל גויִ ם יי עַ ל ַה ָש ַמיִ ם כְ בודו :ה ִמי כַ יהוָ ה ֱא ֵ ַה ַמגְ ִב ִיהי לָ ָש ֶבת :ו ַה ַמ ְש ִפילִ י לִ ְראות ַב ָש ַמיִ ם ָוב ָא ֶרץ :ז הוש ִיבי ִעם נְ ִד ִיבים ְמ ִק ִימי ֵמעָ ָפר ָדל ֵמ ַא ְשפֹת יָ ִרים ֶא ְביון :ח לְ ִ מוש ִיבי עֲ ֶק ֶרת ַה ַביִ ת ֵאם ַה ָבנִ ים ְש ֵמ ָחה עִ ם נְ ִד ֵיבי עַ מו :ט ִ ַהלְ לויָ ה: תהילים פרק קיד |Tehilim, Perek 114 הודה לעז :ב ָהיְ ָתה יְ ָ ְבצֵ את יִ ְש ָר ֵאל ִמ ִמצְ ָריִ ם ֵבית יַ עֲ קֹב ֵמ ַעם ֵ לותיו :ג ַהיָ ם ָר ָאה וַ יָ נֹס ַהיַ ְר ֵדן יִ סֹב לְ ָק ְדשו יִ ְש ָר ֵאל ַמ ְמ ְש ָ לְ ָאחור :ד ֶה ָה ִרים ָר ְקדו כְ ֵאילִ ים גְ ָבעות כִ ְבנֵ י צֹאן :ה ַמה לְ ך ַהיָ ם כִ י ָתנוס ַהיַ ְר ֵדן ִתסֹב לְ ָאחור :ו ֶה ָה ִרים ִת ְר ְקדו כְ ֵאילִ ים לוה יַ ֲעקֹב: גְ ָבעות כִ ְבנֵ י צֹאן :ז ִמלִ ְפנֵ י ָאדון חולִ י ָא ֶרץ ִמלִ ְפנֵ י ֱא ַ ח ַהה ְֹפכִ י ַהצור ֲאגַ ם ָמיִ ם ַחלָ ִמיש לְ ַמ ְעיְ נו ָמיִ ם: 7 ___________________________________________________________________________________ Ajilat Matzá u-Maror אכילת מצה ומרור Se prepara un bocado con Matzá y Maror, se explica su signi!cado, se declara la Berajá y se ingiere. Juntamente se debe explicar el signifcado del Cordero de Pesaj aunque no este presente. להינו ֶמלֶ ך ֵ ָברוך ַא ָתה יי ֱא ָהעולָ ם ֲא ֶשר ִק ְד ָשנו ְב ִמצְ ָותיו :ומרור ָ וְ צִ וָ נו עַ ל ֲאכִ ילַ ת ַמצָ ה BARUJ atá Adonai Elohénu Mélej haolám, ashér kideshánu bemitzvotáv, vetzivánu al ajilát matzá umaror. Traducción: Bendito eres Tu, Adonai Elohenu Soberano del universo, quien nos santifcó con Sus preceptos y nos ordenó lo referente a ingerir Matzá y Maror. (Shemot 12.8) SIGNIFICADOS Antes de ingerir Matzá y Maor se ha de explicar los signifcados: e Matza - “Observarás el mes de Aviv y celebrarás la Pesaj al Eterno tu Elohim, porque en el mes de Aviv el Eterno tu Elohim te sacó de Egipto de noche... No comerás con ella pan con levadura; siete días comerás con ella pan sin levadura, pan de a#icción (porque aprisa saliste de la tierra de Egipto), para que recuerdes todos los días de tu vida el día que saliste de la tierra de Egipto" (Devarim 16.1-3). e Maror - “Los egipcios, obligaron a los hijos de Israel a trabajar duramente, y les amargaron la vida con dura servidumbre en barro y ladrillos y en todo tipo de trabajo del campo; todos sus trabajos se los imponían con rigor" (Shemot 1.13-14). e Cordero - "Y sucederá que cuando vuestros hijos os pregunten: ¿Qué signifca este servicio para vosotros?, vosotros diréis: Es un sacrifcio de la Pesaj al Eterno, el cual pasó de largo las casas de los hijos de Israel en Egipto cuando hirió a los egipcios, y libró nuestras casas" (Shemot 12.26-27). 8 ___________________________________________________________________________________ ארוחת חגArujat Jag A pesar de que en la noche de Pesaj no tenemos el Cordero de Pesaj que constituye propiamente la "Cena de Pesaj", es costumbre cenar cualquier otro alimento además de Matza y Maro, constituyendo así una cena que fnalice con Birkat HaMazon. ___________________________________________________________________________________ גוף המשיחGuf HaMashiaj Mientras se está cenando, se toma un pedazo de Matzá conmemorando el padecimiento del Mashiaj por Israel. Este es el pan mencionado "mientras comían" en el Libro Toldot Yehoshúa 109 (Mt. 26.26). ֲאדונֵ נו ַה ָמ ִש ַיח ָא ַמר הושע ִמנָ צְ ַרת ֻ ְַר ִבי י :גופי ִ ְקחו וְ ִאכְ לו זֶ ה הוא AMAR Adonénu HaMashiaj Rabí Yehoshúa miNatzrat: Kejú veijlú, ze hu gufí. Traducción: Dijo Adonénu el Mashiaj, Rabí Yehoshúa de Natzrat: Tómen y cómanlo, este es mi cuerpo. Antes de ingerir la Matzá se bendice por el fruto de la tierra: להינו ֵ ַא ָתהיי ֱא ָברוך ֶמלֶ ך ָהעולָ ם ַהמוצִ יא לֶ ֶחם :ִמן ָה ָא ֶרץ BARUJ atá Adonai Elohenu Mélej haolam, hamotzi lejem min haáretz. Traducción: Bendito eresTu Adonai soberano del universo, que estrae pan de la tierra. 9 ___________________________________________________________________________________ ברכת המזוןBirkát HaMazon & ודם המשיחDan HaMashiaj Bendición por el sustento & La representación de la sangre del Mashiaj Al fnalizar la cena se toma una copa de vino conmemorando la muerte del Mashiaj por Israel instituyendo así la Brit Jadashá. Esta es la Copa de vino "después de haber cenado" mencionada en el libro Yehoshúa Maasáv veTorató 22 (Lc. 22.20), con la cual se declara la Birkat Ha-Mazón (Bendición por el sustento, ver Deut.8.10) con la que Yehoshúa dió Birkat Ha-Shevaj (Bendición de Alabanza) documentado en el libro Toldot Yehoshúa 109 (Mt. 26.27). Dijo Shaul: "La Copa con la que bendecimos, ¿no es la representación de la sangre del Mashiaj?" (I Carta a las Comunidades en Corintos 10.16). Esta copa, con la cual decimos la Birkat HaMazón, representa la sangre del Tzadik, Yehoshúa HaMashiaj, para Kaparat Avonot (Expiación de las Iniquidades) de Israel, estableciendo la Nueva Alianza según las palabras del profeta Yirmyahu "haré una Nueva Alianza con la Casa de Israel y con la Casa de Yehudá… Pondré Mi Torá dentro de ellos y en sus corazones la escribiré, y seré su Elohim, y ellos serán Mi pueblo... porque perdonaré su iniquidad, y de su pecado no Me acordaré más". (referencias: Jer.31.30-33; 32.40; Isa.53.6-12; Ez.36.26-27). :בותי נְ ָב ֵרך ַ ַר יְ ִהי ֵשםיי ְמב ָֹרך ֵמ ַע ָתה :וְ ַעד עולָ ם Rabotai nevarej. Yehí shem Adonai mevoraj meata vead olam. ָא ַמר ֲאדונֵ נו ַה ָמ ִש ַיחAMAR Adonénu HaMashiaj Yehoshúa miNatzrat: הושע ִמנָ צְ ַרת ְשתו ֻ ְ ַר ִבי יRabí Sh'tú mizé kuljém, zehu damí ִמזֶ ה כֻ לְ כֶ ם זֶ הו ָד ִמי ִמ ְב ִריתmiBrit Jadashá asher ishaféj ֲח ָד ָשה ֲא ֶשר יִ ָש ֵפך ַב ֲעבורba'avúr HaRabim lejaparát avonót. :ָה ַר ִבים לְ כַ ָפ ַרת עֲ וונות Traducción: Dijo Adonénu el Mashiaj, Rabí Yehoshúa de Natzrat: Tomen de ella todos Uds. esto representa mi sangre de la Nueva Alianza que será derramada por Ha-Rabim (i.e. Los Fieles de Israel), como paga de rescate para expiación de las iniquidades. 10 Antes de tomar de la copa se bendice: להינו ֶמלֶ ך ֵ ָברוך ַא ָתה יי ֱא ָהעולָ ם ַהזָ ן ֶאת ָהעולָ ם כֻ לו :ְבטוב ְב ֶח ֶסד ְוב ַר ֲח ִמים BARUJ atá Adonai, Elohenu Mélej haolam, hazán et haolam kuló vetov vejésed uverajamím. וְ ַאל יְ ַח ֵסר לָ נו לְ עולָ ם וָ ֶעד כִ י ומ ַפ ְרנֵ ס לַ כֹל כָ ָאמור ְ הוא זָ ן ומ ְש ִב ַיע לְ כָ ל ַ פות ַח ֶאת יָ ֶדך ֵ :ַחי ָרצון VETUVÓ hagadol lo jasár lánu veal yejsár lanu leolam vaed, ki hu zan umfarnés lakol kaamúr poteaj et iadeja umasbia lejol jai ratzon. וְ טובו ַהגָ דול ל ֹא ָח ַסר לָ נו יותיו ָ ומכִ ין ָמזון לְ כֹל ִב ְר ֵ UMEJÍN mazón lejol biryotáv asher bará. :ֲא ֶשר ָב ָרא :ָברוך ַא ָתה יי ַהזָ ן ֶאת ַהכֹל BARUJ atá Adonai, hazán et hakol. Traducción: Bendito eres Tú, Adonai Elohenu, Soberano del universo, que sustentas a todo el mundo, con bien, bondad y misericordia. De su gran bondad nunca nos faltó ni nos faltará, porque El alimenta y sostiene a todos. Como esta dicho: Abres Tu mano y satisfaces el deseo de todo ser vivo. Provees alimento para toda criatura. Bendito eres Tu Adonai, que sustenta a todos. 11 ___________________________________________________________________________________ Halelהלל Tehilim 115-118 קטו |Tehilim, Perek 115 תהילים פרק ל ֹא לָ נו יי ל ֹא לָ נו כִ י לְ ִש ְמך ֵתן כָ בוד עַ ל ַח ְס ְדך עַ ל ֲא ִמ ֶתך: אלהינו ַב ָש ָמיִ ם לה ֶיהם :ג וֵ ֵ ֹאמרו ַהגויִ ם ַאיֵ ה נָ א ֱא ֵ ב לָ ָמה י ְ כֹל ֲא ֶשר ָח ֵפץ ָע ָשה :ד ֲעצַ ֵב ֶיהם כֶ ֶסף וְ זָ ָהב ַמעֲ ֵשה יְ ֵדי ָא ָדם :ה ֶפה לָ ֶהם וְ ל ֹא יְ ַד ֵברו ֵעינַ יִ ם לָ ֶהם וְ ל ֹא יִ ְראו :ו ָאזְ נַ יִ ם לָ ֶהם וְ ל ֹא יִ ְש ָמעו ַאף לָ ֶהם וְ ל ֹא יְ ִריחון :ז יְ ֵד ֶיהם וְ ל ֹא יְ ִמישון מוהם יִ ְהיו ע ֵֹש ֶיהם ַר ְגלֵ ֶיהם וְ ל ֹא יְ ַהלֵ כו ל ֹא יֶ ְהגו ִבגְ רונָ ם :ח כְ ֶ ומגִ נָ ם הוא: כֹל ֲא ֶשר ב ֵֹט ַח ָב ֶהם :ט יִ ְש ָר ֵאל ְב ַטח ַביי ֶעזְ ָרם ָ ומגִ נָ ם הוא :יא יִ ְר ֵאי יי ִב ְטחו י ֵבית ַא ֲהרֹן ִב ְטחו ַביי ֶעזְ ָרם ָ ומגִ נָ ם הוא :יב יי זְ כָ ָרנו יְ ָב ֵרך יְ ָב ֵרך ֶאת ֵבית ַביי ֶעזְ ָרם ָ יִ ְש ָר ֵאל יְ ָב ֵרך ֶאת ֵבית ַא ֲהרֹן :יג יְ ָב ֵרך יִ ְר ֵאי יי ַה ְק ַטנִ ים עִ ם ַהגְ דֹלִ ים :יד י ֵֹסף יי ֲעלֵ יכֶ ם ֲעלֵ יכֶ ם וְ עַ ל ְבנֵ יכֶ ם :טו ְברוכִ ים ַא ֶתם לַ יי ע ֵֹשה ָש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ :טז ַה ָש ַמיִ ם ָש ַמיִ ם לַ יי וְ ָה ָא ֶרץ דומה: נָ ַתן לִ ְבנֵ י ָא ָדם :יז ל ֹא ַה ֵמ ִתים יְ ַהלְ לו יָ ה וְ ל ֹא כָ ל י ְֹר ֵדי ָ יח וַ ֲאנַ ְחנו נְ ָב ֵרך יָ ה ֵמ ַע ָתה וְ ַעד עולָ ם ַהלְ לויָ ה: 12 קטז |Tehilim, Perek 116 תהילים פרק ָא ַה ְב ִתי כִ י יִ ְש ַמע יי ֶאת קולִ י ַת ֲחנונָ י :ב כִ י ִה ָטה ָאזְ נו לִ י ומצָ ֵרי ְשאול ְמצָ אונִ י ְוביָ ַמי ֶא ְק ָרא :ג ֲא ָפפונִ י ֶח ְבלֵ י ָמוֶ ת ְ צָ ָרה וְ יָ גון ֶא ְמצָ א :ד ְוב ֵשם יי ֶא ְק ָרא ָאנָ ה יי ַמלְ ָטה נַ ְפ ִשי :ה לותי וְ לִ י אלהינו ְמ ַר ֵחם :ו ש ֵֹמר ְפ ָתאיִ ם יי ַד ִ ַחנון יי וְ צַ ִדיק וֵ ֵ נוחיְ כִ י כִ י יי גָ ַמל עָ לָ יְ כִ י :ח כִ י שובי נַ ְפ ִשי לִ ְמ ָ הוש ַיע :ז ִ יְ ִ ִחלַ צְ תָ נַ ְפ ִשי ִמ ָמוֶ ת ֶאת ֵעינִ י ִמן ִד ְמעָ ה ֶאת ַרגְ לִ י ִמ ֶד ִחי :ט ֶא ְת ַהלֵ ך לִ ְפנֵ י יי ְב ַא ְרצות ַה ַחיִ ים :י ֶה ֱא ַמנְ ִתי כִ י ֲא ַד ֵבר ֲאנִ י ָענִ ִיתי ְמאֹד :יא ֲאנִ י ָא ַמ ְר ִתי ְב ָח ְפזִ י כָ ל ָה ָא ָדם כֹזֵ ב :יב ָמה מולוהי ָעלָ י :יג כוס יְ שועות ֶא ָשא ְוב ֵשם יי ִ ָא ִשיב לַ יי כָ ל ַתגְ ֶא ְק ָרא :יד נְ ָד ַרי לַ יי ֲא ַשלֵ ם נֶ גְ ָדה נָ א לְ כָ ל עַ מו :טו יָ ָקר ְב ֵעינֵ י יי ַה ָמוְ ָתה לַ ֲח ִס ָידיו :טז ָאנָ ה יי כִ י ֲאנִ י עַ ְב ֶדך ֲאנִ י עַ ְב ְדך ֶבן תודה ְוב ֵשם יי מוס ָרי :יז לְ ך ֶאזְ ַבח זֶ ַבח ָ ֲא ָמ ֶתך ִפ ַת ְחתָ לְ ֵ ֶא ְק ָרא :יח נְ ָד ַרי לַ יי ֲא ַשלֵ ם נֶ גְ ָדה נָ א לְ כָ ל עַ מו :יט ְב ַחצְ רות רוש ִָלם ַהלְ לויָ ה: ֵבית יי ְבתוכֵ כִ י יְ ָ 13 קיז |Tehilim, Perek 117 תהילים פרק ַהלְ לו ֶאת יי כָ ל גויִ ם ַש ְבחוהו כָ ל ָה ֻא ִמים :ב כִ י גָ ַבר עָ לֵ ינו ַח ְסדו וֶ ֱא ֶמת יי לְ עולָ ם ַהלְ לויָ ה: קיח |Tehilim, Perek 118 תהילים פרק ֹאמר נָ א יִ ְש ָר ֵאל כִ י הודו לַ יי כִ י טוב כִ י לְ עולָ ם ַח ְסדו :ב י ַ ֹאמרו נָ א ֵבית ַא ֲהרֹן כִ י לְ עולָ ם ַח ְסדו :ד לְ עולָ ם ַח ְסדו :ג י ְ אתי יָ ה ֹאמרו נָ א יִ ְר ֵאי יי כִ י לְ עולָ ם ַח ְסדו :ה ִמן ַה ֵמצַ ר ָק ָר ִ י ְ ָענָ נִ י ַב ֶמ ְר ָחב יָ ה :ו יי לִ י ל ֹא ִא ָירא ַמה יַ עֲ ֶשה לִ י ָא ָדם :ז יי לִ י ְבעֹזְ ָרי וַ ֲאנִ י ֶא ְר ֶאה ְבשֹנְ ָאי :ח טוב לַ ֲחסות ַביי ִמ ְבט ַֹח ָב ָא ָדם :ט טוב לַ ֲחסות ַביי ִמ ְב ֹט ַח ִבנְ ִד ִיבים :י כָ ל גויִ ם ְס ָבבונִ י ְב ֵשם יי כִ י ֲא ִמילַ ם :יא ַסבונִ י גַ ם ְס ָבבונִ י ְב ֵשם יי כִ י בורים ד ֲֹעכו כְ ֵאש קוצִ ים ְב ֵשם יי כִ י ֲא ִמילַ ם :יב ַסבונִ י כִ ְד ִ ֲא ִמילַ ם :יג ַדחֹה ְד ִח ַיתנִ י לִ נְ פֹל וַ יי ֲעזָ ָרנִ י :יד ָעזִ י וְ זִ ְמ ָרת יָ ה ישועה ְב ָא ֳהלֵ י צַ ִד ִיקים יְ ִמין יי ישועה :טו קול ִרנָ ה וִ ָ וַ יְ ִהי לִ י לִ ָ רומ ָמה יְ ִמין יי ע ָֹשה ָחיִ ל :יז ל ֹא ָאמות ע ָֹשה ָחיִ ל :טז יְ ִמין יי ֵ כִ י ֶא ְחיֶ ה וַ ֲא ַס ֵפר ַמ ֲע ֵשי יָ ה :יח יַ סֹר יִ ְס ַרנִ י יָ ה וְ לַ ָמוֶ ת ל ֹא אודה יָ ה :כ זֶ ה נְ ָתנָ נִ י :יט ִפ ְתחו לִ י ַש ֲע ֵרי צֶ ֶדק ָאבֹא ָבם ֶ 14 אודך כִ י עֲ נִ ָיתנִ י וַ ְת ִהי לִ י ַה ַש ַער לַ יי צַ ִד ִיקים יָ בֹאו בו :כא ְ ישועה :כב ֶא ֶבן ָמ ֲאסו ַהבונִ ים ָהיְ ָתה לְ רֹאש ִפנָ ה :כג לִ ָ ֵמ ֵאת יי ָהיְ ָתה זֹאת ִהיא נִ ְפלָ את ְב ֵעינֵ ינו :כד זֶ ה ַהיום עָ ָשה הושיעָ ה נָ א ָאנָ א יי יי נָ גִ ילָ ה וְ נִ ְש ְמ ָחה בו :כה ָאנָ א יי ִ ַהצְ לִ ָיחה נָ א :כו ָברוך ַה ָבא ְב ֵשם יי ֵב ַרכְ נוכֶ ם ִמ ֵבית יי :כז ֵאל יי וַ יָ ֶאר לָ נו ִא ְסרו ַחג ַב ֲעב ִֹתים ַעד ַק ְרנות ַה ִמזְ ֵב ַח :כח רומ ֶמךָ :כט הודו לַ יי כִ י טוב כִ י להי ֲא ְ אוד ָך ֱא ַ ֵאלִ י ַא ָתה וְ ֶ לְ עולָ ם ַח ְסדו: FIN DEL SEDER Lel shimurim / Noche de vigilia. _________________________________________________ שיחות ותפלות לליל פסח של רבינו הקדוש יהושע מנצרת ע״י כתבי תלמידו התלמיד האהוב לעזר בן שמעון מבית חנניה ספר עדות התלמיד האהוב פרקים י"ג -י"ז _________________________________________________ Discursos y teflá de Yehoshua de Natzrat, en la noche de Pesaj, recopilados por Lazar b. Shimon de Bet Jananyá, en su libro: El Testimonio del Discípulo A m a d o : D i s c u r s o s : 1 3 . 3 1 - 1 4 . 3 1 ; 1 5 . 1 - 1 6 . 3 3 ; Te f l á : 1 7 . 1 - 2 6 PUBLICADO POR LA FUNDACIÓN NATZRATIM DE LOS ESTADOS UNIDOS DE AMERICA Copyright © 2016 by Natzratim INC. All rights reserved. No part of these pages, either text or image may be used for any purpose other than personal use. 15