פרשת כי תבוא – La Alegría y el Desafío de la Riqueza

‫ – פרשת כי תבוא‬LA ALEGRÍA Y EL DESAFÍO DE LA RIQUEZA:
Nuestra parashá comienza con la ofrenda de los ‫ – בכורים‬los primeros frutos.
Efectuamos una declaración agradeciéndole a D'os por el maravilloso privilegio y la
bendición de recibir la Tierra de Israel y verla florecer – una tierra de leche y miel1. La Torá
nos dice que esta gratitud nos sensibilizará con respecto a aquello que tenemos y nos llevará a
sentir alegría - ‫ושמחת בכל הטוב‬2.
Esto debe llamarnos la atención. La bendición que la mayoría de las personas desean
naturalmente es la felicidad. Nuestra parashá tiene algo para decirnos con respecto a esta
bendición.
Más adelante, nuestra parashá pasa a otro tema que ocupa la mayor cantidad de
espacio – un reforzamiento del pacto del Sinaí con un segundo pacto en las Llanuras de
Moav, un pacto de bendiciones y maldiciones3. Al final de la lista de las Klalot, hay un
versículo sorprendente. D'os le dice al pueblo judío que todas esas maldiciones no se deben a
su falla en el cumplimiento de las mitzvot sino mas bien "debido a que cuando tenías todo,
no serviste a D'os con alegría y buen corazón". 4
Nosotros pensamos que la alegría es un objetivo. Pero esto es un error. En verdad no
es una meta. De hecho, cuando la persigues, ella es una ilusión. El Orjot Tzadikim dice que la
simjá llega cuando la persona se siente completa y satisfecha, sin tener sentimientos opuestos
con respecto a que le falta algo5. En otras palabras, la simjá es una consecuencia (y no un
objetivo) del hecho de sentirse realizado. Una vez que sentimos esto, debemos a su vez
convertirlo en una fuerza impulsora, y ésta puede y debe ser utilizada para lograr cercanía con
D'os. Éste es uno de los mensajes vitales de nuestra parashá.
En vista de esto sería bueno reformular nuestro entendimiento con respecto a las
maldiciones. Las maldiciones en nuestra parashá son dadas con muchos detalles mientras
que las bendiciones se mencionan brevemente. Sin embargo, sabemos que la recompensa por
hacer algo es mayor que el castigo por no hacerlo. Por lo tanto, las bendiciones no son dadas
con grandes detalles porque se encuentran ocultas en el Mundo Venidero, mientras que el
castigo principal se recibe en este mundo. El castigo es mucho más suave en este mundo, a
pesar de lo aterrador que pueda parecernos.
Esto hace que las maldiciones sean un acto de castigo misericordioso. Pero si vamos
un poquito más profundo veremos que no son en absoluto un castigo. Cada maldición en
verdad comienza con una berajá, y una maldición, junto con el sufrimiento y la reprimenda
de D'os, no es más que otra manera de ocultar la berajá6. Esto no significa que todo tenga un
‫ ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש‬:‫ ט ט‬,‫ דברים‬1
.‫ ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך‬:‫ ט יא‬,‫ דברים‬2
‫ אלה דברי הברית אשר צוה ד' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד‬:)‫ בסוף כל הקללות כתוב (דברים כח סט‬3
‫הברית אשר כרת אתם בחרב‬
‫ תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‬:‫בראשית כח מד‬4
.‫ השמחה המידה הזאת באה לאדם מחמת רוב שלוה בלבו בלי פגע רע‬:‫ארחות צדיקים – שער השמחה‬5
,‫ כי ודאי בכל מדה ומדה שהוא ית"ש מודד לנו‬- ‫ והוא‬,‫ עוד אודיעך בענין הזה דבר יותר פרטי‬- ‫ אמר השכל‬:‫ דעת תבונות ס' נד‬6
‫ הטובה היא‬,‫ למי שנמדדה לו המדה ההיא לפי מה שהיא‬,‫ הנראה הוא השכר והעונש‬,‫ הנראה והנסתר; דהיינו‬,‫נבחין שני ענינים‬
‫ כי כך היא המדה‬.‫ להביא בהן את הבריות לתיקון הכללי‬,‫אם רעה; והנסתר היא העצה העמוקה הנמצאת תמיד בכל מדותיו‬
‫ "כל מאי דעבדין‬,)‫ כגירסת ע"י‬,‫ וכענין שאמרו (ברכות ס‬,‫ שאין לך מעשה קטן או גדול שאין תוכיות כוונתו לתיקון השלם‬,‫ודאי‬
Page 1 of 7
final feliz en el sentido tradicional. Hay personas enfermas que fallecen y matrimonios que
terminan en divorcios. El real significado de ‫– כל מאן דעביד קודשא בריך הוא לטב הוא דעביד‬
todo lo que D'os hace es para bien no significa que "ahora estamos sufriendo, pero después
veremos que en verdad eso era para nuestro propio bien". Más bien el significado de esto es:
"Ahora estamos sufriendo, pero por debajo de la superficie eso es utilizado para crear un
‫תקון‬, sobre todo debido al dolor y al sufrimiento".1
Inventar un "final feliz" de antemano y confiar en que D'os va hacer que así ocurra, es
falso Bitajón. El verdadero baal bitajón sabe que las grandes ruedas del engranaje de D'os
están girando en cada evento – sin importar cuán poco amistoso el acto parezca ante nuestros
ojos- para crear algo para el mayor bien de todos nosotros. Tal persona sabe que no es posible
que algo simplemente suceda; todo es profundo y significativo y en definitiva todo es bueno2.
No es necesario correr desesperadamente detrás de esa persona influyente o de aquél sueño
tonto3, como si los planes de D'os para el mundo dependieran totalmente de éste o del otro4.
Y sabiendo esto, el baal bitajón se siente amado, seguro y feliz.
Nuestra parashá agrega un punto: el ‫ תקון‬del dolor no es necesario. No sólo que D'os
nos da bendiciones, sino que podemos ser proactivos solicitando esas bendiciones. Al servir a
D'os somos capaces de traer a la tierra las bendiciones Divinas5.
Y, de todas las bendiciones terrenales, la más deseable es la felicidad.
El versículo afirma: "Porque cuando tenías todo, no serviste a D'os con alegría y
buen corazón" 6 ¿Qué es este "todo" que teníamos?
El Arizal entiende que el versículo está hablando de la riqueza y la paz que recibimos
al vivir en la Tierra de Israel. Esa bendición debería haber llevado a la alegría y esa alegría
debería haber profundizado nuestra relación con D'os.
Los comentaristas preguntan por qué una falta de alegría en el servicio a D'os trae tan
terribles consecuencias7.
Se espera que la persona sirva a D'os con cada uno de los atributos que tiene1 - pero
alguien que sirve a D'os con alegría expresa algo más que una simple relación ordinaria con
su Creador.
‫ "ישוב אפך ותנחמני" כי יודיע דרכיו הקב"ה לעתיד לבא לעיני כל ישראל‬,)‫ א‬,‫ והם הם דברי הנביא (ישעיהו יב‬."‫ טב‬- ‫מן שמיא‬
‫איך אפילו התוכחות והיסורין לא היו אלא הזמנות לטובה‬
‫ עיין ההערה הקודמת‬1
‫ ענין הבטחון הוא האמון שאין שום מקרה בעולם‬:‫ אמונה ובטחון פ"ב א‬,‫חזון איש‬
2
.'‫ כי תחת לרדוף אחר נדיבים ושרים ולבקש תחבולות שואף יפשפש הבוטח במעשיו וגו‬:‫ שם‬,‫חזון איש‬
3
‫ וכמו שאמרו לולינוס ופפוס (תענית יח ב) ואנו תחייבנו כו' ואם אין אתה הורגנו הרבה הורגים יש לו למקום‬:‫ שם‬4
‫ נראה כי הברכות הם מעלמא‬.‫ בענין הברכות שלא נזכרו בפי' וחז"ל אמרו כי כל הארורים התחילו בברכה‬:]‫שפת אמת [תרנ"ב‬5
‫ והעונשים‬.‫ והכלל כי עיקר ברכה המיוחדת לבנ"י הוא בעוה"ב‬.‫ וכ"כ יצו כו' הברכה באסמיך בדבר הסמוי מן העין‬.‫דאתכסיא‬
'‫והקללות לבנ"י הם רק בעוה"ז בגשמיות ולא בפנימיות אכן כשבנ"י זכאין זוכין לקבל בעוה"ז ג"כ המשכה מעולם העליון לכן כ‬
‫ משמע כי הברכות הם למעלה מהשגת האדם רק שבנ"י מתעלין‬.‫ונתנך ה"א עליון אח"כ כתיב ובאו עליך כו' הברכות כו' והשיגוך‬
.‫ויכולין לקבל הברכות‬
‫ תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל‬:‫דברים כח מד‬6
‫ כבר תמהו ע"ז בספה"ק וכי בשביל שלא היתה העבודה בשמחה יגיע להם עונש כ"כ‬:‫שם משמואל כי תבוא דף קסא ד"ה תחת‬7
‫גדול‬
Page 2 of 7
De acuerdo con esta explicación, el versículo puede leerse de la siguiente manera: No
serviste a D'os más de lo que serviste a la abundancia que tenías2. En vez de entender que la
abundancia venía de D'os y por lo tanto entender que era una manera de profundizar tu
conexión con Él, para servirle a D'os con alegría, la riqueza se convirtió en una barrera entre
tú y D'os. Llegaste a necesitar la riqueza para sentirte satisfecho. No es el hecho de tener
dinero, o grandes casas o autos modernos – eso todavía no es materialismo. Una persona
puede construirse una casa enorme y luego estar satisfecha de ella como su lugar para vivir,
para recibir huéspedes y servir a su Creador. Pero una persona que construye una gran
mansión y constantemente necesita seguir agregándole algo –otra habitación aquí, azulejos
allí, nuevas cortinas y cuadros y muebles- tal persona busca adquirir esas cosas como su
fuente de confort y realización.
Sin Bitajón, la riqueza misma interfiere impidiendo nuestra alegría. La bendición se
convierte en una maldición. Cuando D'os vuelve a empobrecernos, Él no lo hace tanto como
un castigo sino para quitarnos un obstáculo del camino.
Por ejemplo alguien sale a competir conmigo. Hasta ese momento me estaba yendo
bien. Ahora... ¿qué va a pasar si él se apodera de mis negocios? Si yo no confío en D'os, esa
persona es mi enemigo. Si yo tengo Bitajón, sé que ella no puede llevarse aquello que me está
destinado. Ni siquiera un centavo. Puedo ser suficientemente grande como para ayudarlo a
establecerse; puedo revelarle los secretos respecto a lo que debe hacer para tener éxito.
Entonces podré disfrutar de mi riqueza y gané la satisfacción de haber ayudado a mi
prójimo3.
La solución al desafío de la riqueza es desarrollar un amor por D'os que sea todavía
mayor que el amor a la riqueza que logramos reunir.
No es una tarea sencilla, pero no hay otra manera de poder manejar las demandas
espirituales sobre la riqueza fuera de tomar todos esos recursos y utilizarlos correctamente, de
darle significado a nuestro dinero4. Esperamos recibir bendiciones, ¿pero nos hemos revisado
a nosotros mismos para saber si podremos manejar esas bendiciones5? ¿Nos convertiremos en
alguien que piensa que el dinero puede comprarlo todo –que siempre podemos lograr que las
cosas se hagan como nosotros deseamos y que se cumplan siempre todos nuestros deseos?
¿Confiaremos en que podemos acudir a nuestro dinero en vez de acudir a D'os?
En el Shemá, nos referimos al dinero como ‫בכל מאדך‬, literalmente: "con todo tu
mucho". La palabra ‫ מאד‬tiene las mismas letras que la palabra ‫אדם‬, pero las letras se
encuentran en otro orden (en ‫ אדם‬están en orden ascendente, en ‫ מאד‬no tienen un orden). El
dinero, como el hombre mismo, se presta a más y más sin ningún fin. Pero mientras que el
potencial infinito del hombre tiene sus raíces en la espiritualidad, el dinero lo lleva a
incrementar el materialismo. Los Sabios preguntan: si en el Shemá ya dijimos ‫ – בכל נפשך‬que
‫ וכשאדם שרוי בטובה‬.‫ כי בכל המדות צריכין לעבוד את ה' כמ"ש עבדו א"ה בשמחה וכ' עבדו א"ה ביראה‬:]‫שפת אמת [תרס"ד‬1
'‫צריכה להיות עבודת ה' בשמחה ושיתגדל שמחת עבודת ה' יותר מכל השמחות ויתבטל שמחת הגוף לעבודת ה‬
‫ שפת‬.‫ (יותר מכל מיני טוב שבעולם ע"ש דפח"ח‬.‫ פי' האר"י ז"ל להיות שמחת עבודת ה' יותר מרוב כל‬:]‫שפת אמת [תרס"ד‬2
(]‫אמת [תרמ"ג‬
‫ לתקנו בעצה טובה‬,‫ ישתדל עוד לעזור לרעהו‬,‫ לא יחת אם רעהו פיתח חנות‬:‫ ה‬- ‫ אמונה ובטחון פ"ב ג‬,‫ ן איש‬3
‫ אם החשק והרצון יותר בעבודת‬.‫ ולפי דברינו הנ"ל נאמר כי זה עצמו העצה להישאר גם במדריגת העושר‬:]‫שפת אמת [תרמ"ג‬4
.‫ ממילא מתקיים גם הרוב כל‬.‫הש"י מכל הרוב טוב שיש לו‬
.‫ וזהו הברכה והשיגוך כו' והותירך ה' לטובה כו' פי' שיהי' נשאר בעבודת הבורא גם כשיהי' לו כל הטוב‬:]‫שפת אמת [תרמ"ג‬5
Page 3 of 7
uno incluso debe entregar su vida por D'os, las palabra ‫ בכל מאדך‬son redundantes, porque por
cierto que si debemos dar nuestra vida por D'os, obviamente debemos dar también nuestro
dinero. Pero, sorprendentemente, ¡hay gente que ama más a su dinero que a sus propias
vidas1!
Si la persona puede llegar al nivel de servir a D'os con todo su ‫)בכל מאדך( מאד‬
subsecuentemente puede alcanzar un amor total por D'os. Esto se debe a que el dinero es una
parte del mundo que D'os le dio a la persona para poder servirle a Él 2. La persona debe tomar
"todo su mucho" y utilizarlo para acercarse más a D'os3. Si una persona es rica, entonces tiene
mucho más para poder acercarse; mientras mayor es la oportunidad mayor es el desafío.
Aquellos que son pobres, siempre imaginan que ser ricos resolvería todos los
problemas. Pero el desafío de ser rico y permanecer espiritualmente conectado es mucho
mayor que el desafío de ser espiritual y pobre4.
¿Quizás estamos en un nivel espiritual en el cual podemos crecer más en la pobreza y
la aflicción5? Por lo menos la persona pobre tiene claro cuáles son sus desafíos. Pero D'os,
por Su parte, cree en nosotros. Él nos ha dicho que nunca debemos regresar a Egipto, a los
limitados y angostos estrechos (‫ )מיצרים‬de ‫מצרים‬. Él nos ruega que no tengamos que volver
a la pobreza, pero que tampoco fracasemos ante el desafío6.
Si no tenemos a D'os, toda la riqueza del mundo no nos hará felices.
Desesperadamente intentaremos llenar nuestro vacío con más y más de aquello que nunca
logrará satisfacer al alma, atrapados en el torbellino de esforzarnos por ganar nuestro
siguiente millón y luego tomarnos las siguientes vacaciones exóticas. No podemos dejar de
sorprendernos cuando damos un paso atrás, al ver personas escabulléndose hacia un lado y al
otro cansados y desgastados, sólo para adquirir más y más cosas terrenales que mañana
desaparecerán… ¡y lo mismo ocurrirá con ellos cuando marchen a sus tumbas!7 ¿Acaso no es
obvio que la persona fue creada para cosas más grandes – para elevarse a las alturas
espirituales? ¿Cómo nos permitimos hacernos esto a nosotros mismos?8 Porque al final
terminamos maldiciéndonos a nosotros mismos. D'os responde al hecho de que nos
‫ ודבר זה נאמר בפרשת‬,‫ וזה תכלית שלימות האהבה שהאדם מוסר גם המאוד לה' יתברך‬:‫ ז‬,‫ מחשבות חרוץ‬,‫ רב צדוק הכהן‬1
‫ שהיחיד בפרט הרוצה להיות מדוגל באהבת ה' יתברך צריך התחזקות‬, ‫ואהבת ליחיד לא בפרשת והיה אם שמוע לרבים‬
‫ וחז"ל אמרו‬,‫ ועל כן צריך הוא להתגבר בכל מאודו למסור גם המאוד לה' יתברך‬,‫והתאמצות יתירה נגד המשטינים ויצר המסית‬
:‫) דיש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו על זה נאמר בכל מאודך‬.‫בפרק כל שעה (פסחים כ"ה‬
‫ י"ד) זהו שיפוטה של‬,'‫ וזהו העולם הזה שנתן האלקים לבני אדם לענות בו דאיתא במדרש (קהלת רבה א‬:‫ שם‬,‫רב צ דוק הכהן‬2
‫ ובזה הוא כלל ההשתקעות דעולם הזה‬,‫ממון‬
‫ שזהו המאוד של האדם‬,‫ ועל זה נאמר בכל מאודך דאמרו ז"ל בהרואה (ברכות ס"א ע"ב) בכל ממונך‬:‫ שם‬,‫ רב צדוק הכהן‬3
‫ והראי' שלא יכולנו‬.‫ ואיתא שיש נסיון בבחי' העושר ויש בבחי' עניות ושנסיון העושר קשה משל העוני‬:]‫שפת אמת [תרמ"ג‬4
.‫לעמוד בנסיון העשירות‬
.‫ צריכין אנו לתקן בבחי' העניות והיסורים‬.‫ אך כשפשענו מתוך השביעה‬:]‫שפת אמת [תרמ"ג‬5
‫ כי הש"י רצה שנהי' לגמרי בני‬.‫ וז"ש והשיבך כו' מצרים באניות בדרך א" א כו' לא תוסיף עוד לראותה‬:]‫שפת אמת [תרמ"ג‬6
.'‫ וזה נק' דרך רחוק כמ"ש היתה כאניות כו' ממרחק תביא לחמה כו‬.‫חורין ועתה צריכין לחזור לעבוד מתוך היסורין והמצרים‬
:‫ובזוהר חדש דורש א"ת באניות אלא בעניות ע"ש והכל אחד כמ"ש‬
‫ השם אל לבו הענין אשר נתן אלקים לענות בו יתמה מאד על החפץ לראותו בני האדם רצוא‬:‫ ס' עח‬,‫ דעת תבונות‬,‫ רמח"ל‬7
‫ על‬,‫ על הבל הבלים שאינו כלום‬,‫ על אכילה ושתיה‬- ‫ ולמה הם עמלים‬.‫ איש לדרכו נלאים עייפים‬,‫ יום ולילה לא ישבותו‬,‫ושוב‬
.‫ היום כאן ומחר בקבר‬,‫עולם של תוהו שבין ילה היה‬
‫ אלא היה ראוי שלא יהיה עסקו‬,‫ יראה ויבין כי לא על דבר זה נברא האדם‬,‫ אבל מי שיטיב לראות‬:‫ ס' עח‬,‫ דעת תבונות‬,‫ רמח"ל‬8
‫ אבל‬.‫ או כל שאר דברים של מה בכך‬,‫ ולא להרבות בסחורה‬,‫ וניתן בו דעת וחכמה רבה‬,‫ כי לכך נוצר‬,‫אלא בהשגת כבוד קונו‬
.‫ וגרם לעצמו באלה היום‬,‫האדם הוא שקלקל מעשיו‬
Page 4 of 7
dediquemos al cuidado de nuestro cuerpo en vez de nuestra alma. Nuestro cuerpo viene de
Su ‫ – הסתר פנים‬y mientras más centramos nuestra atención en él, Él más esconde Su rostro1,
hasta que terminamos sintiéndonos atrapados por la misma red materialista que nosotros
mismos creamos2. ¡Qué círculo vicioso! Cuando el Primer Hombre pecó, D'os dijo: "Te
ganarás el pan con el sudor de tu frente". El hombre comió del Árbol debido a sus deseos
sensuales – él activó el Ocultamiento del Rostro Divino y el resultado fue la maldición de
tener que producir, con gran esfuerzo, la manutención básica. La maldición fue la
consecuencia natural de su acto. ¡Pero por lo menos debemos ver que se trata de una
maldición!3 ¡Debemos entender que estamos haciendo girar una rueda fútil – debemos correr
cada vez más rápido en la búsqueda de la felicidad, cuyo valor es espiritual-intelectual, pero
no material!4
Una y otra vez, la Torá nos dice que la cercanía a D'os es una forma de alegría. Puede
haber sido descripto como llegar al Templo como una forma de servicio, de amor, de temor,
de bitul, de humildad o de docenas de cosas diferentes. Pero consistentemente dice ‫ושמחת‬.5
David HaMelej da testimonio de que aquellos que tienen un corazón recto (ante D'os)
experimentarán alegría6, que aquellos que se sienten en la Casa de D'os (de estudio y
plegaria) serán felices - ‫אשרי יושבי ביתיך‬.
Obviamente la alegría en el judaísmo no es ir en una montaña rusa – porque diez
minutos más tarde todo lo que quedará de eso será un recuerdo borroso. Claramente, la
alegría de la Torá no tiene nada que ver con la alegría de comprar un auto nuevo, o un Iphone, o una casa – todas estas cosas alcanzan su apogeo en el momento de la compra y nos
llevan a buscar el siguiente juguete para adultos. La Torá no nos promete un juguete al cual
se accede con facilidad – nos propone una larga y difícil búsqueda de Torá y mitzvot. Pero su
promesa resulta más profunda y más satisfactoria que cualquier otra cosa que exista en la
tierra. Sí, la recompensa es en el Mundo Venidero, pero el judaísmo no es una religión de
sacrificio y abstinencia en el sentido clásico. Se nos invita a disfrutar de este mundo;
‫ ולא בהארת‬,‫ כי הגוף בראו האדון היחיד ית' בהסתר פנים‬,‫ושרש כל זה הוא מה שאמרנו‬
:‫ ס' עח‬,‫ דעת תבונות‬,‫ רמח"ל‬1
‫ שהיא אדרבא ברואה בהארת פנים ובהשקפה לטובה על כן היא‬,‫ על כן היה מציאותו חשוך ועכור; מה שאין כן הנשמה‬,‫הפנים‬
- ‫ הנה האדון ית"ש במדה שהוא מודד כן ימדוד לו‬,‫ אם מגביר האד ם את גופו ומשליטו‬,‫ ואמנם‬.‫ ובריאתה זכה‬,‫קיימת ונצחית‬
.‫להנהיגו רק בהסתר פנים‬
‫ ומשוקע בזבל זוהמת החומריות‬,‫ מן החכמה והדעת‬,‫ ומכאן נמצא שיהיה רחוק מאור החיים‬:‫ ס' עח‬,‫ דעת תבונות‬,‫ רמח"ל‬2
:‫והבלי העולם הזה‬
‫ ולזרעו אחריו כיום הזה; כי בהיות שהלכו אחרי‬,‫ ותראי שזה הוא מה שק רה לאדם מתחלה‬:‫ ס' עח‬,‫ דעת תבונות‬,‫ רמח"ל‬3
‫ "בזיעת אפיך תאכל‬,‫ ולאדם אמר מתחלה‬.‫ על כן גם הקב"ה הלך עמהם בהסתר פנים‬,‫ והשליטו הגוף ולא הנשמה‬,‫עיניהם‬
‫ והרי החכמה הלכה תדיר‬.)‫ ז‬,‫ וגם הנפש לא תמלא" (קהלת ו‬,‫ ומן היום ההוא והלאה "כל עמל אדם לפיהו‬,)‫ ט‬,‫לחם" (בראשית ג‬
‫ונסתלקה מבני האדם‬
‫ הנער הקטן‬- ‫ הלא תראי‬.‫ כך הם מחשבותיו של אדם ותאוותיו‬- ‫ בגבול אשר הוגבל בו שכלו‬,‫ וזה כלל גדול‬:‫ דעת תבונות ס' עח‬4
‫ ולא יחשוב שיש טוב כי אם ההבלים‬,‫ כל תינוק בורח מבית הספר‬,‫ אלא אדרבא‬,‫ ולא יתאוה אליה כלל‬,‫לא יכיר מה היא החכמה‬
‫ כך הוא‬.‫ ועל דרך זה לפי כל עילויו‬,‫ ישוב להתאוות דברים מתוקנים יותר‬,‫אשר הוא מתעסק בהם; וברבות דעתו ונרחב גבולו‬
;‫ וממה שהוא טוב באמת‬,‫ לא היו מוצאים קורת רוח אלא מן החכמה‬,‫ כשהיה שכלם מושפע מהארה רבה‬- ‫לכללות המין האנושי‬
‫ אינם מכירים לדבר טוב אלא הבלי הארץ הלזו‬,‫וכשאין שכלם מושפע‬
‫ כי אם לפני ד' אלקיך תאכלנו במקום אשר יבחר ד' אלקיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי‬:)‫ דברים יב יח (פרשת ראה‬5
:‫אשר בשעריך ושמחת לפני ד' אלקיך בכל משלח ידך‬
‫ ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם‬:)‫דברים יד כו (פרשת ראה‬
:‫לפני ד' אלקיך ושמחת אתה וביתך‬
‫ ושמחת לפני ד' אלק יך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר‬:)‫דברים טז יא (ראה‬
:‫בקרבך במקום אשר יבחר ד' אלקיך לשכן שמו שם‬
:‫ ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך‬:)‫דברים כו יא (כי תבוא‬
‫ אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה‬:‫ תהלים צז יא‬6
Page 5 of 7
celebramos el Shabat, las festividades y otras ocasiones alegres con comidas y vino;
consideramos que la adecuada relación con el mundo físico es una santificación del más
elevado nivel. Éste es el judaísmo, ésta es la Torá.
En 1974, Robert Nozick, un filósofo de Harvard, escribió:
Supone que existe una máquina de experiencias que puede permitirte
experimentar cualquier experiencia que desees. Increíbles neurólogos pueden
estimular tu cerebro para que puedas pensar y sentir que estás escribiendo
una gran novela, o haciéndote un amigo, o leyendo un libro interesante. Todo
el tiempo estarás flotando en un tanque, con electrodos colocados sobre tu
cerebro. ¿Debes permanecer conectado a esta máquina de por vida, preprogramando tus experiencias de vida? [...] Por supuesto, mientras estas en el
tanque no sabrás que estás allí, pensarás que en verdad todo eso está
sucediendo [...] ¿Te conectarías?1
La respuesta judía es no. Nosotros deseamos la verdadera alegría. Y por eso, para
muchos comentaristas el hecho de "servir a D'os con alegría" en nuestra parashá se refiere a
la verdadera riqueza – la alegría de hacer mitzvot2. (Rabenu Bajaia afirma que cumplir las
mitzvot besimjá es equivalente a cumplir con una mitzvá separada3, y es, de hecho, el punto
máximo y la realización de la Avodá4). En el Bet HaMikdash, los cánticos y la música se
utilizaban para llevar a la persona a una Simjá que es llamada ‫עבודת עבודה‬, es decir, Avodá
para embellecer la Avodá, lo cual es la Simjá5.
La Torá fue diseñada para brindar tal alegría a quien verdaderamente se conecta con
ella a través del estudio y la observancia. Dado que la Torá refleja las más elevadas
realidades espirituales del hombre, aquél que cumple con sus preceptos sentirá una sensación
de perfección6.
A menudo nos ahogamos en los momentos difíciles y perdemos el foco en nuestro
esfuerzo por salir adelante. Pero la verdad es exactamente la opuesta. Tenemos que
1
Anarquía, Estado y Utopía, página 3. En 1999, una película de acción, Matrix, describió un futuro en el cual la
realidad percibida por la mayoría de los humanos en verdad era una realidad simulada del ciberespacio creado
por máquinas sensibles para calmar y someter a la población humana, mientras el calor de sus cuerpos y su
actividad eléctrica era utilizada como una fuente de energía.
,‫ יאשימנו הכתוב בעבדו השי"ת ולא היתה העבודה בשמחה‬- ‫ תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה‬:‫ כח מז‬,‫רבינו בחיי‬2
‫ מלבד השכר שיש לו על המצוה יש‬,‫ והשמחה במעשה המצוה מצוה בפני עצמו‬,‫לפי שחייב האדם על השמחה בהתעסקו במצות‬
‫ ולכך צריך שיעשה אדם המצות בשמחה‬,‫ ועל כן יעניש בכאן למי שעובד עבודת המצוה כשלא עשאה בשמחה‬,‫לו שכר על השמחה‬
,‫ וכן אמרו במדרש רות אלו היה יודע ראובן שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית לז) וישמע ראובן ויצלהו מידם‬,‫ובכוונה שלמה‬
‫ בתופים ובמחולות היה יוצא‬,‫ ואלו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד) וראך ושמח בלבו‬,‫בכתפו היה מוליכו לאביו‬
:‫ עגלים פטומים היה מאכילה‬,‫ ואלו היה יודע בועז שהקב"ה מכתיב עליו (רות ב) ותאכל ותשבע ותותר‬,‫לקראתו‬
‫ והנה שלמה ע"ה כוון בזה להודיענו שיתחייב האדם להיותו שמח במצות כשיעשה‬:‫רבינו בחיי על במדבר הקדמה לפרשת נשא‬3
‫ וידוע כי השמחה במעשה המצות מצוה בפני‬.‫אותן או יראה אחרים עושין וזהו שאמר עשות משפט ולא אמר עשותו משפט‬
'‫ וכן כתיב (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה‬,‫ וכשם שהמצוה עבודה לשי"ת כך השמחה על המצוה נקראת עבודה‬,‫עצמה‬
‫אלקיך בשמחה‬
‫ באר כי השמחה שלמות העבודה‬,‫ והוא שכתוב (תהלים ק) עבדו את ה' בשמחה‬:‫ שם‬,‫ רבינו בחיי‬4
‫ ומכאן אמר‬,‫ ועל כן היה ענין השיר במקדש ובמשכן בשיר הפה והכלי שהוא מביא נפש האדם לדרך השמחה‬:‫ שם‬,‫רבינו בחיי‬5
‫ כי היו הלוים מוזהרין ומצווים לשורר‬,‫ ודרשו רז"ל אי זו עבודה לעבודה הוי אומר זה השיר‬,‫הכתוב בלוים לעבוד עבודת עבודה‬
.‫ולעורר השמחה על מצות הקרבן כדי להיות מעשה המצוה בשמחה‬
‫ שבזה נדע שיש לו בקנין אותה המצוה‬,‫ ויש לנו הקדמה בכל מי שעושה מצוה צריך שיהיה בשמחה‬:‫ א ב‬,‫ ויקרא‬,‫ תולדות יצחק‬6
:‫ שהעונש הוא בעבור שעבדו בלא שמחה‬,‫ וכתיב [דברים כח מז] תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה‬,‫כמו שנתבאר במקומו‬
Page 6 of 7
‫‪escaparnos al confort de sentirnos completos, y sentir que la alegría dirigida por D'os nos‬‬
‫‪llevará nuevamente a nuestro estado previo, tanto a nivel individual como a nivel nacional1 .‬‬
‫‪La alegría nos conecta; a una persona verdaderamente feliz le resulta más fácil‬‬
‫‪acercarse a los demás. La tristeza nos lleva a encerrarnos en nosotros mismos y socava el‬‬
‫‪deseo de acercarnos a los demás y compartir con ellos nuestros recursos. Para poder‬‬
‫‪conectarnos verdaderamente de manera tal que podamos sentir que todos los judíos forman‬‬
‫‪parte de una gran alma, necesitamos el trampolín de la Simjá2.‬‬
‫‪1‬שפת אמת [תרמ"ג]‪ :‬ולכן נכתב סיבת הגלות לידע איך לתקן זה ע"י ההיפוך להתחזק בשמחת עבודת הש"י גם מתוך היסורין‪.‬‬
‫שם‪ :‬בפסוק תחת אשר ל"ע כו' בשמחה כו'‪ .‬יש ללמוד מזה דמכ"ש במדה טובה כשבנ"י עובדין להשי"ת בגלות‬
‫בשמחה אע"פ שהם בחוסר כל מזה יבא הגאולה בעזה"י‪.‬‬
‫‪ 2‬שם משמואל כי תבוא תרע"א‪ :‬אך זה הדבר להתאחד בכלל ישראל ולהיות כל ישראל אצלו כאילו היו מאברי גופו‪ ,‬לאו כל‬
‫מוחא סביל דא‪ ,‬ולא נקל לבוא לזה כ"כ מהרה‪ .‬אך באשר האדם חפץ ומשתוקק ומתאמץ לבוא לבחינה זו הרי הוא כאילו הגיע‬
‫קצת לבחי' זו‪ ,‬והיינו היות כי הנפשות למעלה הן מתאחדין כאיש אחד חברים ורק בגופין הן נפרדין א"כ אם מעשיו הם‬
‫בהתפעלות ורגשת הנפש‪ ,‬והנפשות הן מתאחדין שוב מועילה דעתו ורצונו להתאחד‪ ,‬אבל אם מעשי מצוותיו הם בלי התפעלות‬
‫ורגשת הנפש והוא מהעדר השמחה‪ ,‬כי הנפש היא מהעליונים‪ ,‬ובעליונים הכל הוא בשמחה ואין שם עצבון‪ ,‬וכל המעשים‬
‫שבהעדר השמחה‪ ,‬בהכרח שאינם בהתפעלות ורגשת נפש‪ ,‬שוב אין לו במה להתאחד בכלל ישראל‪ ,‬כי חבל הכוסף היא רגשת‬
‫הנפש נעדר במעשיו‪ ,‬וע"כ נשאר פרטי‪ ,‬ובלתי אפשר לו לקיים כל המצוות ונשאר מחוסר אבר וכל מעשי עבודתו אינם כלום‪:‬‬
‫‪Page 7 of 7‬‬